- שפיצר = החזר קבוע; קרן שווה = החזר שמתחיל גבוה ויורד.
- קרן שווה משלמת פחות ריבית רק כי היא נפרעת מהר יותר; שפיצר קצר יותר עם החזר דומה יכול לעלות פחות.
- כל מסלול = שיטת החזר + סוג ריבית; בנק ישראל מחייב לפחות שליש בריבית קבועה.
כל מסלול במשכנתא מוגדר על ידי שתי החלטות נפרדות: איך מחזירים (שיטת ההחזר: שפיצר, קרן שווה, בלון או גרייס) ואיזו ריבית משלמים (קבועה או משתנה, צמודה למדד או לא). אפשר לשלב כל שיטה עם כל סוג ריבית: קל"צ בשפיצר, פריים בקרן שווה, וכן הלאה. רוב המשכנתאות בישראל הן תמהיל של כמה מסלולים כאלה, ובנק ישראל מחייב שלפחות שליש מהן יהיה בריבית קבועה.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, אינו ייעוץ משכנתאות. הסכומים בדוגמאות הם המחשה בריבית קבועה של 4%.
הציר הראשון: שיטות החזר
| שיטה | איך זה עובד | החזר ראשון על מיליון ₪, 4%, 20 שנה | סך הריבית |
|---|---|---|---|
| שפיצר | החזר קבוע; בהתחלה רובו ריבית | כ-6,060 ₪ | כ-454,000 ₪ |
| קרן שווה | אותה קרן בכל חודש; ההחזר יורד | 7,500 ₪ | כ-401,700 ₪ |
| בולט / בלון | ריבית בלבד, הקרן בסוף (בבלון חלקי, חלק מהקרן) | 3,333 ₪ (ריבית בלבד) | גבוה, כי הקרן לא קטנה |
| גרייס | תקופה בלי החזר קרן, ואז שפיצר | 3,333 ₪ בתקופת הגרייס | גבוה מזה של שפיצר רגיל |
איזו שיטה זולה יותר? קרן שווה חוסכת כ-53,000 ₪ ריבית מול שפיצר באותה תקופה, אבל רק כי היא מחזירה את הקרן מהר יותר. שפיצר ל-15 שנה, עם החזר דומה (כ-7,397 ₪), מגיע לסך ריבית של כ-331,000 ₪, נמוך יותר. ההבדל האמיתי הוא קצב הפירעון, לא "מחיר" של שיטה.
הציר השני: סוגי ריבית
| מסלול | הריבית | צמוד למדד | ממוצע בנק ישראל, ספטמבר 2026 | מה הסיכון |
|---|---|---|---|---|
| קבועה לא צמודה (קל"צ) | קבועה | לא | 4.72% | עמלת פירעון מוקדם כשהריבית בשוק יורדת |
| פריים | משתנה עם כל החלטה של בנק ישראל | לא | 4.15% | עליית ריבית בנק ישראל |
| משתנה לא צמודה (למשל כל 5 שנים) | מתעדכנת בנקודות קבועות לפי עוגן | לא | 4.43% | עוגן גבוה יותר בנקודת השינוי |
| קבועה צמודה למדד | קבועה | כן | 3.26% | אינפלציה, שמגדילה את הקרן |
| משתנה צמודה למדד | מתעדכנת בנקודות קבועות | כן | 3.28% | גם אינפלציה וגם ריבית |
הריבית במסלולים הצמודים נמוכה כי היא ריאלית: האינפלציה מתווספת דרך הקרן. השוואה בין מסלולים לפי הריבית הנקובה בלבד מטעה.
איך שני הצירים נפגשים
מסלול טיפוסי הוא "קל"צ בשפיצר ל-25 שנה". הבחירה בשיטת ההחזר קובעת איך ההחזר החודשי מתנהג לאורך זמן (קבוע, יורד, או נמוך ואז קופץ); הבחירה בריבית קובעת כמה ההחזר יכול להשתנות בגלל השוק. בלון וגרייס משמשים בעיקר למצבים זמניים: הלוואת גישור בין מכירה לקנייה, או דירה מקבלן שעוד לא נמסרה.
הכללים שקובעים את הגבולות
בנק ישראל מחייב שלפחות שליש מהמשכנתא יהיה בריבית קבועה ולכל היותר שני שלישים בריבית משתנה, ותקופה של עד 30 שנה לכל מסלול. התמהיל נבנה בתוך הגבולות האלה לפי כמה שינוי בהחזר תוכלו לספוג, לא לפי תחזית ריבית: תחזיות ריבית טועות, ותמהיל צריך להחזיק עשרים או שלושים שנה. דוגמה במספרים של שלושה תמהילים: מסלולי משכנתא.
את ההחזר לכל שיטת החזר אפשר לחשב במחשבון המשכנתא, שמחשב שפיצר, קרן שווה, בולט, בלון חלקי וגרייס למסלול אחד בכל פעם, בריבית קבועה.
טעויות נפוצות
לחשוב שקרן שווה "זולה" יותר. היא מחזירה מהר יותר; שפיצר קצר יותר עם אותו החזר יכול להיות זול ממנה.
להשוות ריבית צמודה לריבית לא צמודה בלי להוסיף את האינפלציה הצפויה.
לבחור בלון או גרייס ככלי קבע. הם מגדילים את סך הריבית ונועדו לתקופות קצרות.
לבנות תמהיל לפי תחזית ריבית במקום לפי יכולת לספוג שינוי.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים