קרן השתלמות IRA: למי זה מתאים ומאיזה סכום זה משתלם
קרן השתלמות IRA היא קרן השתלמות שבה החוסך בוחר בעצמו את ההשקעות, במקום שגוף מנהל יעשה זאת עבורו. הטבות המס והנזילות נשארות זהות לחלוטין; מה שמשתנה הוא מי מקבל את החלטות ההשקעה, מבנה העלויות, וכמות העבודה שנדרשת מהחוסך.
מה זה IRA ובמה הוא שונה מהמסלול שיש לכם היום
IRA הוא ראשי תיבות של Individually Managed Account, בעברית הרגולטורית: קופת גמל בניהול אישי. המסגרת נקבעה בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי), תשס"ט-2009.
ההבדל היחיד שבאמת משנה: מי בוחר את ההשקעות. במסלול מנוהל, ועדת השקעות של הגוף המנהל מחליטה. ב-IRA אתם מחליטים: ואתם גם נושאים בתוצאה. הגוף המנהל הופך מבורר השקעות למפעיל תפעולי: הוא מחזיק את החשבון, מבצע את הפקודות ומדווח.
מה שלא משתנה: הפטור ממס רווחי הון על הרווחים, כללי הנזילות (6 שנים לכל מטרה, 3 שנים להשתלמות), ומעמד הכספים. הקרן נשארת קרן השתלמות לכל דבר.
IRA ישראלי הוא לא IRA אמריקאי
שם זהה, מוצר אחר לגמרי. ה-IRA האמריקאי הוא חשבון פרישה עם כללי הפקדה ומשיכה משלו, ואין לו קשר למוצר הישראלי מלבד רעיון הניהול העצמאי. מי שהגיע לכאן בעקבות מידע אמריקאי: הוא לא רלוונטי כאן.
מאיזה סכום זה מתחיל להשתלם
זו השאלה האמיתית, וכמעט אף עמוד לא עונה עליה, כי התשובה דורשת חישוב ולא מספר.
ההיגיון פשוט: במסלול מנוהל משלמים אחוז מהצבירה. ב-IRA משלמים אחוז נמוך יותר, אבל מוסיפים עליו עלויות שחלקן קבועות, עמלות קנייה ומכירה, דמי משמרת, ולעיתים דמי טיפול. עלות קבועה על צבירה קטנה היא אחוז גדול; על צבירה גדולה היא נעלמת.
לכן קיימת נקודת איזון: מתחתיה IRA יקר יותר מהמסלול המנוהל, ומעליה הוא זול יותר.
איך מחשבים אותה
שלושה נתונים ואז השוואה:
1. העלות השנתית במסלול הנוכחי: דמי הניהול מצבירה שאתם משלמים היום, כפול הצבירה. 2. העלות השנתית ב-IRA: דמי הניהול שהגוף מציע, כפול הצבירה, ועוד כל העלויות שבסעיף הבא. 3. מספר הפעולות שאתם מתכננים בשנה: זה מה שקובע את החלק המשתנה.
נקודת האיזון היא הצבירה שבה שני הסכומים מתכנסים. היא שונה לכל אדם, כי היא תלויה בדמי הניהול שאתם משלמים היום, ואלה עצמם נושא למשא ומתן.
לכן אין כאן מספר קסם. מי שנוקב בסכום אחד שמתאים לכולם, מדלג על המשתנה המרכזי.
כמה זה באמת עולה: כל שכבות העלות
דמי הניהול הם המספר שמשווקים. הם לא כל התמונה, ואצל מי שסוחר הרבה הם לא אפילו החלק הגדול.
| שכבה | מה זה | מתי זה כואב |
|---|---|---|
| דמי ניהול מצבירה | אחוז שנתי מהיתרה | תמיד, אך נמוך יותר מבמסלול מנוהל |
| עמלות קנייה ומכירה | לכל פעולה בנייר ערך | ככל שסוחרים יותר |
| דמי משמרת | החזקת ניירות בחשבון | על תיקים גדולים |
| המרות מטבע חוץ | קנייה של נייר זר | בתיק חשוף לחו"ל |
| דמי טיפול או מינימום | סכום קבוע, אם קיים | על צבירה קטנה |
לפני מעבר, בקשו את טבלת העמלות המלאה ולא רק את שיעור דמי הניהול. ההפרש בין הגופים בשכבות הנלוות גדול מההפרש בדמי הניהול עצמם.
מי רשאי לפתוח, ובאילו מוצרים
התקנות מגדירות אילו סוגי קופות ניתן לנהל באופן אישי:
- קרן השתלמות, כן - קופת גמל לתגמולים, כן - קופת גמל להשקעה, כן - קופת גמל למקבלי קצבה, כן, בתנאים - קרן פנסיה מקיפה, לא
הנקודה האחרונה היא ההפתעה הנפוצה. קרן פנסיה מקיפה אינה ניתנת לניהול אישי, בין היתר משום שהיא כוללת רכיבי ביטוח וערבות הדדית שאינם ניתנים להפרדה מהניהול. מי שמחפש לנהל את הפנסיה בעצמו: זה לא המסלול.
מה מותר להחזיק
הניהול אישי אך לא חופשי. התקנות מגבילות את הרכב התיק, ובין השאר:
- עד 10% מהשווי בנייר ערך בודד: מגבלת פיזור שמונעת ריכוז בנכס אחד - עד 5% בנגזרים, בסייגים - נכסים סחירים, פיקדונות, קרנות נאמנות ואיגרות חוב ממשלתיות של ישראל או של מדינת חוץ מאושרת
כלומר אי אפשר לשים את כל קרן ההשתלמות במניה אחת. מי שהרעיון הזה הניע אותו: המסלול לא מאפשר אותו.
תקרת הפקדה
קיימת תקרה לסך הכספים שניתן להחזיק בניהול אישי, לפי מספר זהות. הסכום צמוד ומתעדכן, ומקורות שונים מציגים ערכים שונים, לאמת מול רשות שוק ההון או מול הגוף המנהל לפני החלטה. לרוב החוסכים התקרה אינה רלוונטית: היא גבוהה בהרבה מצבירה טיפוסית.
למי IRA לא מתאים
הסעיף שאף עמוד מוכר לא כותב.
- מי שהצבירה שלו קטנה. מתחת לנקודת האיזון, המעבר מייקר. זה החישוב מהסעיף למעלה, לא הערכה. - מי שלא מתכוון לגעת בתיק. אם התוכנית היא לבחור מדד רחב ולא להסתכל, מסלול מחקה מנוהל עושה את אותו הדבר בלי העבודה ובלי העמלות. - מי שאין לו דעה מגובשת על הרכב התיק. IRA אינו מספק ייעוץ. חשבון בניהול אישי שאינו מנוהל הוא חשבון מוזנח. - מי שנוטה לפעול לפי חדשות. הפטור ממס מסיר את הבלם שקיים בתיק רגיל, וזה עלול לעודד מסחר יתר דווקא בכסף שנועד לטווח בינוני-ארוך.
שתי התוצאות תקינות. הבחירה לא לעבור היא בחירה לגיטימית, ולא החמצה.
כמה עבודה זה בפועל
פחות ממה שנדמה, ויותר מכלום.
תיק פסיבי הבנוי ממספר קטן של קרנות מחקות דורש בעיקר הפקדה תקופתית ואיזון אחת לתקופה. תיק אקטיבי דורש מעקב, החלטות ותיעוד.
מה שקורה כשלא נוגעים שנתיים: התיק סוטה מהתמהיל המקורי לפי ביצועי הרכיבים. זה לא אסון, אבל זו כבר לא ההקצאה שנבחרה. חשבון בניהול אישי הוא התחייבות מתמשכת, גם אם קטנה.
איך עוברים: ומה אם מתחרטים
המעבר הוא ניוד בין קופות, לא משיכה. הכספים עוברים כמו שהם, הוותק נשמר, והנזילות אינה מתאפסת. אין אירוע מס בניוד.
השלבים: בוחרים גוף מנהל, פותחים חשבון ניהול אישי, מגישים בקשת ניוד מהקופה הקיימת, וממתינים להעברה. חלק מהגופים מטפלים בניוד עבור הלקוח.
הדרך חזרה
אפשר לחזור. ניוד בחזרה למסלול מנוהל הוא אותו הליך בכיוון ההפוך, והוותק והנזילות נשמרים גם בו. מי שמגלה שהניהול העצמאי אינו מתאים לו אינו נעול.
שווה לברר מראש מול הגוף אם יש עלות יציאה או מכירה כפויה של אחזקות לפני ניוד: זה תלוי בהרכב התיק.
הגופים שמציעים
בישראל פועלים מספר גופים המציעים ניהול אישי בקופות גמל ובקרנות השתלמות. הרשימה משתנה, ותנאי כל גוף שונים.
המסגרת להשוואה, לפי סדר החשיבות: טבלת העמלות המלאה (לא רק דמי הניהול), הפלטפורמה ונוחות התפעול, סוגי הנכסים שהגוף מאפשר בפועל, ואיכות הדיווח.
אנחנו לא מדרגים גופים. הניטרליות היא כל הערך של העמוד הזה.