קרן כספית דולרית: איך היא עובדת, מה היא מניבה ואיך היא ממוסה
- מרוויחה את ריבית הדולר, לא את ריבית בנק ישראל.
- התוצאה בשקלים תלויה בעיקר בשער הדולר: תנועה של חצי אחוז בשער מוחקת את פער הריביות.
- המס: 25% על הרווח הריאלי, וליחיד אפשר למדוד את החלק הפטור לפי שינוי שער המטבע.
- מתאימה למי שיש לו הוצאה או הכנסה בדולרים, פחות לכסף חירום שקלי.
קרן כספית דולרית מחזיקה נכסים קצרים בדולר, ולכן היא מרוויחה את ריבית הדולר ולא את הריבית של בנק ישראל. בארה״ב טווח היעד של ריבית הפדרל ריזרב הוא 3.75% עד 4.00% מאז ההחלטה מ-16 בספטמבר 2026 (לפי אתר הפדרל ריזרב, נכון לנובמבר 2026). בנובמבר 2026 זה היה גבוה מעט מהריבית בישראל. אבל למי שההוצאות שלו בשקלים, התוצאה נקבעת בעיקר בשער הדולר: תנודה של כמה אחוזים בשער בשנה גדולה מכל הריבית. לכן זו לא גרסה "בינלאומית" של הקרן השקלית, אלא החלטה על מטבע.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, לא ייעוץ השקעות ולא ייעוץ מס. הדוגמאות משתמשות בשערי דולר מומצאים לצורך החישוב. כללי המס מתוארים ליחיד תושב ישראל שאינו עוסק בניירות ערך; לחברה הכללים שונים.
שני סוגים שנקראים באותו שם
| פרמטר | קרן כספית חשופה לדולר | קרן כספית נקובה בדולר |
|---|---|---|
| במה קונים | בשקלים, בחשבון ניירות ערך רגיל | בדולרים, מחשבון מט״ח או חשבון ניירות ערך דולרי |
| מה בתוכה | נכסים קצרים בדולר או צמודים לדולר | נכסים קצרים בדולר, פיקדונות ומזומן בדולר |
| מה רואים במסך | מחיר ותשואה בשקלים, שכוללים את שינוי השער | תשואה בדולרים, אבל הבורסה מפרסמת גם תשואה בשקלים |
| המרת מטבע | הקרן ממירה בפנים, אתם לא רואים עמלת המרה | אתם ממירים שקלים לדולרים לפני הקנייה, ומשלמים את מרווח ההמרה של הבנק |
| למי מתאים | מי שרוצה חשיפה לדולר בלי לנהל מט״ח | מי שכבר מחזיק דולרים, מקבל הכנסה בדולר או צריך דולרים בעתיד |
| מס על רווח מהתחזקות הדולר | הרווח מחושב בשקלים מול עליית המדד, ולכן גם רווח שנוצר מהשער חייב ב-25% | החלק שנובע מהשער פטור, כי החלק האינפלציוני מחושב לפי שינוי השער (ראו הסבר בהמשך) |
בשני המקרים הסיכון הכלכלי דומה: הערך בשקלים עולה ויורד עם הדולר. ההבדל הוא תפעולי, ובמס על רווח שנוצר מהשער. בקרן נקובה, מי שמחזיק כבר דולרים בעו״ש מט״ח יכול להשקיע אותם בלי לחזור לשקלים, וזה חוסך שתי המרות.
כמה מניבה קרן דולרית: ריבית הדולר פחות דמי ניהול
הנכסים בקרן כספית דולרית מניבים בערך את הריבית קצרת הטווח בארה״ב. כשטווח היעד של הפד הוא 3.75% עד 4.00%, כמו בנובמבר 2026, תשואה שנתית בדולרים של כ-3.6% עד 3.8% אחרי דמי ניהול היא סדר הגודל שאפשר לגזור. אם הפד משנה את הריבית, הטווח הזה זז איתה. זו גזירה מהריבית, לא תשואה שנמדדה בקרן מסוימת. לשם השוואה, הריבית של בנק ישראל היא 3.25% (נכון לאוקטובר 2026).
בנובמבר 2026 הפער בין שתי הריביות היה כחצי אחוז לטובת הדולר, וזה קטן מול תנודות השער. ראו שער הדולר: די בתנועה של 0.5% בשער, דבר שקורה בשבוע רגיל, כדי למחוק אותו.
דוגמה: 100,000 ₪ לשנה, כשהדולר עולה וכשהוא יורד
ההנחות: קונים בשער 3.70 ₪ לדולר, כלומר כ-27,027 דולר. הקרן מניבה 3.6% בדולרים בשנה, כך שאחרי שנה יש 28,000 דולר. אלה מספרים לדוגמה, לא תחזית.
| פרמטר | הדולר עולה ל-3.90 | הדולר יורד ל-3.50 |
|---|---|---|
| שווי בשקלים | 28,000 כפול 3.90 = 109,200 ₪ | 28,000 כפול 3.50 = 98,000 ₪ |
| רווח או הפסד נומינלי | 9,200 ₪ רווח | 2,000 ₪ הפסד |
| החלק שנובע מהשער | כ-5,405 ₪ | ירידת השער גרמה להפסד |
| רווח חייב במס (ראו הסבר) | כ-3,795 ₪ | אין |
| מס 25% | כ-949 ₪ | אין, וגם אין הפסד לקיזוז |
| נטו בשקלים | כ-108,251 ₪ | 98,000 ₪ |
הדוגמה מראה את העיקר: ריבית של 3.6% הפכה לרווח של 9.2% לפני מס, או להפסד של 2%, בגלל השער בלבד.
המס: מה קורה לרווח משער הדולר
ליחיד, מס רווח הון של 25% מוטל על הרווח הריאלי, והפקודה מתירה ליחיד לחשב את החלק האינפלציוני הפטור בנכס הנקוב במטבע חוץ לפי השינוי בשער המטבע במקום לפי מדד המחירים. בפועל זה אומר שהמס מוטל על מה שהכסף הרוויח בדולרים, ולא על הרווח שנוצר רק כי הדולר התחזק. בדוגמה: עלות הקנייה בשער של יום המכירה היא 27,027 כפול 3.90, כ-105,405 ₪, ולכן הרווח החייב הוא כ-3,795 ₪, לא 9,200 ₪.
הכלל הזה חל רק על קרן הנקובה בדולר. בקרן כספית חשופה לדולר שנסחרת בשקלים, הנכס עצמו נקוב בשקלים, ולכן הרווח מחושב בשקלים מול עליית המדד, וגם רווח שנוצר מהתחזקות הדולר חייב ב-25%. באותה דוגמה, בקרן חשופה רוב 9,200 השקלים היו חייבים במס, בניכוי החלק שמכסה את עליית המדד בלבד.
כשהדולר יורד, המצב הפוך ופחות נוח. לפי כללי החישוב בפקודה, כשחישוב לפי השער מראה רווח וחישוב בשקלים מראה הפסד, אין מס ואין הפסד מוכר לקיזוז. בדוגמה: בשקלים יש הפסד של 2,000 ₪, אבל מחושב לפי השער של יום המכירה יש רווח דולרי, ולכן אין מס ואין הפסד מוכר. המשמעות: אי אפשר להשתמש בהפסד הזה כדי להקטין מס על רווח ממניות או מקרנות אחרות באותה שנה.
שתי הערות מעשיות. המס מנוכה במקור בעת המכירה על ידי הבנק או בית ההשקעות, ואת החישוב שעשו רואים בדוח המס השנתי שהם שולחים (טופס 867). ומי שהכנסתו השנתית עולה על 721,560 ₪ משלם גם מס יסף על החלק שמעל הסף. במקרה של ספק לגבי חישוב שנעשה בחשבון שלכם, הגורם שעונה הוא רשות המסים או מייצג מוסמך. ראו גם מס רווחי הון.
עלות ההמרה: המספר שלא מופיע בתשואה
בקרן נקובה בדולר, מי שמתחיל משקלים משלם מרווח המרה בבנק פעמיים: בקנייה של הדולרים ובחזרה לשקלים. המרווח נקבע בכל בנק ובכל בית השקעות לפי המחירון ולפי הסכום, ולעיתים אפשר לנהל עליו מו״מ. על סכום קטן לשנה אחת, שתי המרות יכולות לאכול חלק ניכר מהיתרון בריבית. בקרן חשופה לדולר שנסחרת בשקלים, ההמרה נעשית בתוך הקרן ומגולמת במחיר.
כמה עולות הקרנות הכספיות הדולריות: הטווחים, נובמבר 2026
נכון ל-5 בנובמבר 2026, לפי נתוני הקרנות במערכת מאיה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נסחרות 16 קרנות כספיות נקובות בדולר ו-9 קרנות כספיות שקליות חשופות לדולר, של עשרה מנהלי קרנות. "עלות שנתית כוללת" היא דמי הניהול ועוד דמי הנאמן, שנגבים מנכסי הקרן ומגולמים במחיר. בכל הקרנות שיעור ההוספה הוא 0%. איננו מפרסמים מחיר של קרן מסוימת; הטבלה מציגה טווחים.
| סוג | מספר קרנות | דמי ניהול | דמי נאמן | עלות שנתית כוללת | חציון עלות | ממוצע עלות | נכסים יחד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נקובה בדולר (נקנית בדולרים) | 16 | 0.1% עד 0.28% | 0.005% עד 0.02% | 0.105% עד 0.3% | כ-0.2% | כ-0.2% | כ-26 מיליארד ₪ |
| חשופה לדולר (נקנית בשקלים) | 9 | 0.15% עד 0.78% | 0.005% עד 0.03% | 0.155% עד 0.81% | 0.255% | כ-0.34% | כ-2.3 מיליארד ₪ |
איך העלות מתפזרת בתוך כל סוג
| סוג | עד 0.15% | מעל 0.15% ועד 0.25% | מעל 0.25% |
|---|---|---|---|
| נקובה בדולר, 16 קרנות | 6 קרנות | 3 קרנות | 7 קרנות |
| חשופה לדולר, 9 קרנות | אין | 4 קרנות | 5 קרנות |
בקרנות הנקובות, שתי הקרנות הכשרות נמצאות בתחתית הטווח (0.105% ו-0.11%), וחמש הקרנות שמחזיקות מיליארד ₪ ומעלה עולות 0.14% עד 0.27%. על השקעה של 30,000 דולר, ההפרש בין 0.105% ל-0.3% הוא כ-58 דולר בשנה.
בקרנות החשופות הפיזור רחב יותר. שבע מתוך תשע עולות 0.155% עד 0.3%, ושתיים, קטנות שמחזיקות כ-50 מיליון ₪ כל אחת, עולות 0.61% ו-0.81%: פי שניים עד שלושה מהחציון בקבוצה, בלי הבדל בנכסים שמצדיק זאת בקרן כספית. על 100,000 ₪, ההפרש בין 0.155% ל-0.81% הוא 655 ₪ בשנה.
מה מלמדת עמודת התשואה במאיה. התשואה ל-12 החודשים שהסתיימו ב-4 בנובמבר 2026 שמאיה מציגה לקרנות הנקובות בדולר, כשהיא מחושבת בשקלים, הייתה 0.53% עד 0.88%, לעומת כ-3.6% עד 4.2% בקרנות הכספיות השקליות באותה תקופה. הנכסים עצמם הרוויחו את ריבית הדולר; ההפרש נובע מכך שהדולר נחלש מול השקל בתקופה הזו. זו בדיוק הנקודה של הדוגמה למעלה: בקרן דולרית, השער מכריע.
מה מלמדת עמודת התשואה במאיה. התשואה ל-12 החודשים שהסתיימו ב-4 בנובמבר 2026 שמאיה מציגה לקרנות הנקובות בדולר, כשהיא מחושבת בשקלים, הייתה 0.53% עד 0.88%, לעומת כ-3.6% עד 4% בקרנות הכספיות השקליות באותה תקופה. הנכסים עצמם הרוויחו את ריבית הדולר; ההפרש נובע מכך שהדולר נחלש מול השקל בתקופה הזו. זו בדיוק הנקודה של הדוגמה למעלה: בקרן דולרית, השער מכריע.
איך קונים ואיך בוחרים קרן דולרית
הקנייה זהה לקרן כספית שקלית: דרך חשבון ניירות ערך, לפי שם או מספר נייר, בפקודה לפי סכום שמבוצעת במחיר של סוף יום המסחר. לקרן נקובה צריך חשבון שמאפשר החזקת דולרים. ההשוואה בין קרנות דולריות נעשית באותה שיטה כמו בשקליות: מטבע וסוג הקרן קודם, אחר כך העלות, מול הטווחים שלמעלה, ומדיניות ההשקעה, כפי שמוסבר בהשוואת קרנות כספיות, שם מופיעים גם הטווחים של כל הקרנות השקליות. שימו לב שהתשואות שהבורסה מפרסמת לקרן נקובה בדולר הן בשקלים, ולכן הן כוללות את תנועת השער.
אותו עיקרון חל על קרן כספית במטבע אחר, כמו יורו: הריבית היא של המטבע, והתוצאה בשקלים תלויה בשער.
למי זה מתאים, ולמי פחות
מתאים למי שיש לו הוצאה עתידית בדולרים, כמו לימודים בחו״ל או רכישה שנקובה בדולר: החזקת דולרים דווקא מקטינה כאן את הסיכון, כי המטבע של הכסף תואם את המטבע של ההוצאה. מתאים גם למי שמקבל הכנסה בדולרים ולא רוצה להמיר כל חודש, ולמי שבוחר במודע חשיפה לדולר כחלק מפיזור.
פחות מתאים למי שמחפש חלופה לפיקדון שקלי, כי הוא מוסיף סיכון מטבע לכסף שאמור להיות יציב. פחות מתאים לקרן חירום, שצריכה להיות זמינה בערך ידוע בדיוק ביום שצריך אותה. ופחות מתאים למי שמנסה לנחש לאן הולך השקל. החלופה השקלית, כולל ההשוואה מול פיקדון, מוסברת בקרן כספית.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים