קרנות איריות: מה הן חוסכות למשקיע ישראלי, ומה לא
- ישראלי משלם 25% מס במקור על דיבידנד אמריקאי (עם W-8BEN); קרן אירית משלמת 15%.
- מס עיזבון אמריקאי חל על נכסים אמריקאיים של זר מעל 60,000 דולר, עד 40%. קרן אירית אינה נכס אמריקאי.
- מס רווחי ההון בישראל (25% ריאלי) לא משתנה. קרן ישראלית על S&P 500 לא חשופה למס העיזבון.
קרן אירית היא קרן סל הרשומה באירלנד שעוקבת אחרי אותו מדד שעוקבת אחריו קרן אמריקאית, למשל S&P 500. לישראלי שמחזיק ניירות ערך בחשבון מסחר עצמאי היא משנה שני דברים: המס האמריקאי על הדיבידנד יורד מ-25% ל-15%, וההחזקה יוצאת מתחולת מס העיזבון האמריקאי, שבו הפטור לזר הוא 60,000 דולר בלבד. את מס רווחי ההון בישראל היא לא משנה בכלל.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, לא ייעוץ מס ולא ייעוץ השקעות. הנתונים נכונים לנובמבר 2026 לפי מקורות רשמיים שמצוינים בגוף הטקסט. דיני מס אמריקאיים וישראליים משתנים, וההשלכה בפועל תלויה בנסיבות אישיות, ובעיקר בהיקף ההחזקה.
הבעיה הראשונה: 25% מס במקור על כל דיבידנד אמריקאי
ארצות הברית מנכה מס במקור מדיבידנד שמשולם לזר. השיעור בחוק האמריקאי הוא 30%. אמנת המס בין ישראל לארצות הברית מורידה אותו: לפי סעיף 12(2) לאמנה, המס על דיבידנד לתושב ישראל לא יעלה על 25% מהסכום ברוטו. שיעור של 12.5% קיים רק לחברה שמחזיקה לפחות 10% ממניות החברה המחלקת, ולא ליחיד.
כדי לקבל את 25% ולא 30%, ממלאים מול הברוקר טופס W-8BEN, שמצהיר שאתם תושבי ישראל ולא אמריקאים. ברוקרים זרים וישראלים שמאפשרים מסחר בוול סטריט מבקשים אותו בפתיחת החשבון. מי שלא מילא אותו, או שתוקפו פג (הוא תקף בדרך כלל עד סוף השנה הקלנדרית השלישית אחרי החתימה), עלול לשלם 30%.
כשקרן אירית מחזיקה את אותן מניות אמריקאיות, הדיבידנד משולם לקרן ולא לכם, והקרן היא תושבת אירלנד. לפי אמנת המס בין אירלנד לארצות הברית, המס על דיבידנד שמגיע להחזקה בתיק כזה הוא 15%. ההפרש של 10 נקודות האחוז נשאר בתוך הקרן וממשיך לעבוד.
מה זה שווה בכסף: דוגמה על תיק של 100,000 דולר
תשואת הדיבידנד של המדדים הגדולים נמוכה כיום. במדד MSCI World היא עמדה על 1.54% בגיליון המדד של MSCI מ-30 באוקטובר 2026. נניח תשואת דיבידנד של 1.5% על תיק של 100,000 דולר, כלומר 1,500 דולר דיבידנד בשנה.
| פרמטר | קרן אמריקאית מחלקת | קרן אירית צוברת |
|---|---|---|
| דיבידנד שנתי ברוטו | 1,500$ | 1,500$ |
| מס אמריקאי במקור | 25% = 375$ | 15% = 225$ |
| נשאר להשקעה | 1,125$ | 1,275$ |
| הפרש לטובת האירית | 150$ בשנה, כ-0.15% מהתיק |
0.15% בשנה נשמע קטן, אבל זה בסדר גודל של דמי הניהול של קרן סל זולה, והוא חוזר כל שנה על תיק שגדל. מנגד, קרנות איריות גובות לעיתים דמי ניהול גבוהים במעט מהמקבילה האמריקאית, ומרווח הקנייה-מכירה שלהן בבורסה האירופית עשוי להיות רחב יותר. צריך לשקלל את שלושת המספרים יחד, לא רק את המס.
ומה עם המס בישראל על הדיבידנד
בקרן אמריקאית מחלקת, הדיבידנד מגיע אליכם וחייב במס בישראל בשיעור 25%. המס האמריקאי ששולם (25%) מזוכה מולו, ולכן בדרך כלל אין תוספת מס בישראל, אבל המס כולו משולם מדי שנה ולא נשאר להשקעה.
בקרן אירית צוברת אין חלוקה, ולכן אין דיבידנד שממוסה אצלכם בכל שנה. ה-15% ששילמה הקרן באירלנד אינם מזוכים מול המס בישראל, כי לא אתם שילמתם אותם. המס הישראלי נגבה במכירה, כמס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. רשות המסים לא פרסמה הנחיה ייעודית לקרנות זרות צוברות, וזה המקובל בפועל אצל הברוקרים ורואי החשבון. ראו גם דיבידנד.
הבעיה השנייה: מס עיזבון אמריקאי, והפטור לזר הוא 60,000 דולר
ארצות הברית מטילה מס עיזבון על נכסים אמריקאיים גם כשהנפטר אינו אזרח ואינו תושב. לפי רשות המסים האמריקאית (IRS), מניות של חברות שהתאגדו בארצות הברית הן נכס אמריקאי לצורך זה, גם אם הן מוחזקות בחשבון מחוץ לארצות הברית. קרן סל אמריקאית היא תאגיד אמריקאי, ולכן גם היא בפנים.
אזרח אמריקאי נהנה מפטור של מיליוני דולרים. לזר, יורשיו חייבים להגיש דוח מס עיזבון (טופס 706-NA) כשהשווי של הנכסים האמריקאיים ביום הפטירה עולה על 60,000 דולר. המס מחושב לפי טבלת השיעורים המדורגת של החוק האמריקאי, שמגיעה עד 40%, ומקוזז זיכוי קבוע לזרים של 13,000 דולר, שהוא בדיוק המס על 60,000 הדולרים הראשונים.
דוגמה: משקיע ישראלי שנפטר עם 500,000 דולר בקרנות סל אמריקאיות. המס לפי הטבלה על 500,000 דולר הוא 155,800 דולר, פחות זיכוי של 13,000 דולר: 142,800 דולר, כ-28.6% מהתיק. אותה חשיפה למדד דרך קרן אירית אינה נכס אמריקאי, ולכן אינה חייבת במס הזה.
אין אמנת מס עיזבון בין ישראל לארצות הברית. אמנת המס בין המדינות עוסקת במס הכנסה בלבד, ורשימת אמנות העיזבון של ארצות הברית (כ-15 מדינות, ובהן אירלנד, בריטניה וגרמניה) אינה כוללת את ישראל. בישראל עצמה אין מס ירושה, ולכן גם אין מס ישראלי שיזוכה מולו. ראו מס ירושה אם הנושא רלוונטי לתכנון שלכם.
מה המבנה האירי לא פותר
הוא לא מפחית את מס רווחי ההון בישראל. 25% על הרווח הריאלי במכירה, ללא קשר למקום רישום הקרן.
הוא לא מבטל את מס הדיבידנד, אלא מוריד אותו מ-25% ל-15% בתוך הקרן.
הוא לא משנה את סיכון השוק. קרן אירית על S&P 500 מחזיקה את אותן מניות בדיוק.
הוא לא רלוונטי למי שמשקיע דרך קרן ישראלית או מוצר פנסיוני. קרן מחקה או קרן סל שנסחרת בתל אביב היא גוף ישראלי, ולא נכס אמריקאי שלכם. גם בקרן השתלמות, בקופת גמל להשקעה ובפנסיה הנכסים מוחזקים על ידי הגוף המוסדי. השאלה של קרן אירית מול אמריקאית עולה רק למי שקונה קרנות זרות בעצמו, בדרך כלל בחשבון מסחר עצמאי.
קרן אמריקאית מול קרן אירית: ההבדלים המעשיים
| היבט | קרן רשומה בארה״ב | קרן רשומה באירלנד |
|---|---|---|
| מס במקור על דיבידנד אמריקאי | 25% לישראלי עם W-8BEN | 15% בתוך הקרן |
| מס עיזבון אמריקאי | חל מעל 60,000$, עד 40% | לא חל |
| סוג | בעיקר מחלקות | צוברות ומחלקות |
| בורסת מסחר | ניו יורק, בדולר | לונדון, אמסטרדם, פרנקפורט ועוד, בדולר, באירו או בליש״ט |
| נזילות ומרווח | גבוהים מאוד בקרנות הגדולות | משתנה, לעיתים מרווח רחב יותר |
| דמי ניהול | לרוב מהנמוכים בשוק | לעיתים גבוהים במעט |
איך מזהים קרן אירית ואיך קונים אותה
שלושה סימנים בדף הקרן אצל הברוקר או באתר המנפיק: מספר ISIN שמתחיל ב-IE, המילה UCITS בשם הקרן, וסימון של גרסה צוברת (Acc) או מחלקת (Dist). לאותו מדד יש לעיתים כמה סימולים, כי הקרן רשומה בכמה בורסות ובכמה מטבעות. כדאי לבחור את הרישום שבו מחזור המסחר גבוה, כי שם המרווח בדרך כלל צר יותר.
כדי לקנות צריך גישה לבורסה אירופית, בעיקר לונדון (LSE). חלק מהברוקרים הזרים וחלק מבתי ההשקעות בישראל מאפשרים זאת, וחלק מאפשרים רק את וול סטריט. בדקו במחירון של הגוף שלכם את עמלת הקנייה בבורסה הזו ואת עמלת ההמרה למטבע המסחר. ראו בתי השקעות בישראל.
למי זה משמעותי ולמי פחות
ההבדל גדל עם הסכום ועם הזמן. בתיק של כמה עשרות אלפי שקלים, 0.15% בשנה הם עשרות שקלים, ועמלת מסחר גבוהה או מרווח רחב יכולים למחוק אותם. מס העיזבון רלוונטי כשההחזקה האמריקאית הישירה מתקרבת ל-60,000 דולר או עוברת אותם, וזה סכום שתיק חיסכון לטווח ארוך מגיע אליו לא פעם. מי שמחזיק קרנות אמריקאיות בהיקף כזה שואל בדרך כלל את השאלה הזו מול רואה חשבון שמכיר מיסוי בין-לאומי.
לרקע על המכשירים עצמם ראו קרנות מחקות ו-ETF ומדד S&P 500.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים