- את הציון מחשבות לשכות אשראי מורשות מנתוני בנק ישראל. בנק ישראל עצמו לא נותן ציון.
- רואים את הציון בחינם באפליקציה צרכנית שעובדת מול לשכת אשראי, או בפנייה ללשכה.
- הדירוג נבנה מ-3 השנים האחרונות של תשלומים וחריגות, ולא מהכנסה או מנכסים.
- לכל לשכה סולם משלה, ואין סף רשמי של "דירוג טוב".
דירוג אשראי הוא ציון שלשכת אשראי מחשבת עליכם מתוך הנתונים שבמערכת נתוני האשראי של בנק ישראל. בנק ישראל אוסף את הנתונים אבל לא נותן ציון: את המספר עצמו רואים דרך לשכת אשראי, או בחינם כמספר באפליקציה צרכנית שעובדת מול לשכת אשראי. בנק או חברת אשראי משתמשים בציון כדי להחליט אם לאשר לכם הלוואה, משכנתא או כרטיס, ובאיזו ריבית.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, אינו ייעוץ פיננסי או משפטי. מודלי הדירוג של הלשכות אינם פומביים, והמידע כאן מתאר את המסגרת הרשמית ולא נוסחה מדויקת. כל פעולה על אחריותכם.
בנק ישראל מחזיק את הנתונים, הלשכות מחשבות את הציון
ההפרדה הזו היא מקור הבלבול הנפוץ ביותר בנושא, ולכן כדאי להתחיל ממנה.
| מה | מי | מה מקבלים |
|---|---|---|
| נתוני האשראי | מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל | דוח ריכוז נתונים: ההתחייבויות שלכם, תנאי התשלום, אופן הפירעון והליכי גבייה |
| דירוג האשראי | לשכות אשראי מורשות | ציון מספרי שמעריך את הסיכוי שתעמדו בתשלומים |
לפי חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016, הגופים שנותנים אשראי (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני אשראי חוץ-בנקאי) מדווחים למערכת. לשכות האשראי מקבלות את הנתונים ומחשבות מהם ציון. גוף שנותן אשראי ניגש לנתונים שלכם בידיעתכם ובהסכמתכם.
מי שמבקש "דוח אשראי" מבנק ישראל ומצפה לראות בו ציון, לא ימצא אותו שם. הדוח הזה מפורט במדריך נתוני אשראי: איך מזמינים את הדוח מבנק ישראל.
איפה רואים את הציון שלכם
יש שתי דרכים, ושתיהן עוברות דרך לשכות האשראי:
- אפליקציה צרכנית שעובדת מול לשכת אשראי: יש אפליקציות שמציגות את הדירוג האישי כמספר בלי תשלום, ודוח מפורט שמסביר איך נקבע הציון ניתן בהן בדרך כלל בתשלום.
- פנייה ישירה ללשכת אשראי: רק לשכה שקיבלה רישיון מהממונה על שיתוף בנתוני אשראי בבנק ישראל רשאית לחשב דירוג מנתוני המאגר. לפי סקירת בנק ישראל, הלשכות שקיבלו רישיון הן די.אנד.בי החברה לנתוני אשראי (רישיון מאוקטובר 2018), בי די אי קופאס (נובמבר 2018) וקו מנחה דירוג אשראי (אפריל 2020). דוח שמופק דרך לשכה יכול לכלול את הדירוג, בניגוד לדוח שמזמינים ישירות מבנק ישראל.
כל לשכה משתמשת במודל משלה, ולכן שתי לשכות יכולות לתת לאותו אדם ציונים שונים. גם הסולם עצמו אינו אחיד: בנק ישראל מציין במפורש שלכל לשכה סולם דירוג משלה, ושאותו מספר בשתי לשכות אינו בהכרח בעל אותה משמעות. אין סולם רשמי אחד ואין סף רשמי של "דירוג טוב", ולכן כשאתם רואים ציון, בדקו את הטווח שהלשכה מציגה לצידו ואת ההסבר שלה, ואל תשוו מספר של לשכה אחת לסולם של אחרת.
מה נכנס לחישוב, ומה לא ידוע
מה ידוע בוודאות הוא אילו נתונים עומדים לרשות הלשכות, כי הם מפורטים בדוח של בנק ישראל:
ההתחייבויות שלכם: הלוואות, משכנתאות, כרטיסי אשראי ומסגרות, ותנאי התשלום שלהן.
אופן הפירעון: האם שילמתם במועד, איחורים ופיגורים.
הליכי גבייה: חובות שלא שולמו במועד ונפתחו בגללם הליכים, וההשפעה שלהם.
בנק ישראל מפרסם גם את העקרונות שהמודלים בנויים עליהם:
שלוש השנים האחרונות. הדירוג מתבסס על האופן שבו עמדתם בהחזרים ובהתחייבויות ב-3 השנים האחרונות.
הכנסה ונכסים לא נכנסים. הדירוג מתעלם מגורמים כמו גובה ההכנסה או סך הנכסים. משכורת גבוהה לא משפרת אותו, ומשכורת נמוכה לא פוגעת בו. נותן האשראי בודק אותם בנפרד.
שלילי שוקל יותר מחיובי. גם איחורים בודדים בתשלום פוגעים בדירוג.
חדש שוקל יותר מישן. מי שצבר פיגורים בעבר והקפיד בחודשים האחרונים לשלם בזמן עשוי לראות שיפור.
מה המודל בודק בפועל: עמידה בהחזרי הלוואות או פיגורים, עמידה במסגרת האשראי או חריגה ממנה, צ'קים שכובדו וצ'קים שחזרו, והליכי חדלות פירעון.
מה לא ידוע הוא המשקל המדויק של כל רכיב. הלשכות אינן מפרסמות את הנוסחה. לכן כדאי להתייחס בזהירות לאתרים שמציגים "אחוזים" לכל גורם: אלה בדרך כלל נתונים של מודלים אמריקאיים, לא של הלשכות בישראל.
איך משפרים דירוג: חמש פעולות שבנק ישראל מונה
- לשלם כל התחייבות בזמן, כולל הוראות קבע קטנות. פיגור, צ'ק שחזר או תיק גבייה הם נתונים שליליים שנרשמים במערכת.
- להתאים את מסגרות האשראי לרמת ההוצאה ולהימנע מחריגות.
- לא לנצל את המסגרת עד הסוף, כי ניצול מלא מקרב חריגה.
- לבקש רק הלוואות שבאמת נחוצות ושיש ממה להחזיר.
- לוודא שהנתונים במערכת נכונים, ולבקש תיקון מיד כשמוצאים טעות.
אותן פעולות משפרות גם את הסיכוי לאישור כרטיס אשראי: חברת הכרטיס בודקת את אותם נתונים, ובנוסף את ההכנסה ואת ההתחייבויות הקיימות. מסגרת נמוכה שמנוצלת חלקית ומשולמת בזמן מראה התנהלות טובה יותר מכמה כרטיסים עם מסגרות גבוהות.
הלוואה לא פוגעת בדירוג. פיגור בהלוואה כן
שאלה שחוזרת הרבה: האם לקיחת הלוואה או כרטיס אשראי פוגעת בדירוג. ההלוואה עצמה היא עוד התחייבות שמופיעה בנתונים, וההחזר הסדיר שלה הוא בדיוק ההיסטוריה החיובית שהמערכת נועדה לתעד. מה שפוגע הוא החזר שלא מגיע בזמן.
יש לכך צד שני: מי שאין לו כמעט היסטוריית אשראי (למשל צעירים, או מי שמשלם הכול במזומן) עלול לקבל ציון שמשקף חוסר מידע, לא התנהלות רעה. אשראי קטן שמוחזר בזמן הוא הדרך לבנות היסטוריה.
לפני בקשת הלוואה או משכנתא שווה להזמין את דוח הנתונים, לוודא שאין בו טעות, ורק אחר כך להגיש בקשה. אותו דבר לפני בקשת כרטיס אשראי: סיכויי האישור תלויים באותם נתונים.
כמה זמן לוקח לשפר דירוג
אין מספר רשמי, וכל מי שמבטיח "שיפור תוך 30 יום" מוכר משהו. מה שאפשר לומר בוודאות:
תיקון טעות בדוח משפיע ברגע שהנתון מתוקן במערכת. זו הדרך המהירה היחידה.
שיפור מהתנהלות נבנה מחודש לחודש: כל תשלום שמשולם בזמן מוסיף נתון חיובי, ולכן התהליך נמדד בחודשים ובשנים ולא בימים.
נתון שלילי ישן משפיע פחות מנתון חדש, כך שכל חודש של תשלומים בזמן מחליש את השפעת פיגור ישן. מכיוון שהלשכות מחשבות את הדירוג מנתוני 3 השנים האחרונות, פיגור שנסגר ונשאר מאחור יותר משלוש שנים כבר אינו חלק מהחישוב. הקצב המדויק בתוך התקופה תלוי במודל של כל לשכה, שאינו פומבי.
דרך מעשית לעקוב: לבדוק את הציון באפליקציה פעם בכמה חודשים, ולהזמין את דוח הנתונים החינמי מבנק ישראל פעם בשנה קלנדרית.
חברות "לשיפור דירוג" ומחיקת נתונים
יש חברות שגובות כסף כדי "לשפר דירוג". את מה שהן יכולות לעשות כחוק, אתם יכולים לעשות בעצמכם בלי תשלום: להזמין דוח, לזהות טעות ולבקש תיקון.
אפשרות נוספת שקיימת בחוק היא להורות על הפסקת איסוף הנתונים ומחיקת הנתונים הקיימים. היא מוחקת גם את ההיסטוריה החיובית, ולכן היא לא כלי לשיפור ציון. הפרטים במדריך נתוני אשראי.
טעויות נפוצות
- לחפש ציון בדוח של בנק ישראל. הדוח מכיל נתונים, הציון נמצא אצל הלשכות.
- להשוות ציונים של לשכות שונות. הסולמות והמודלים שונים.
- לזלזל בפיגור קטן. גם איחור נרשם במערכת.
- לשלם לחברה על מה שאפשר לעשות לבד. הזמנת דוח ובקשת תיקון אינן דורשות מתווך.
- להימנע מכל אשראי כדי "לשמור על הדירוג". בלי היסטוריה, אין ממה לחשב ציון טוב.
אם הדירוג נפגע בגלל חובות, המדריך יציאה מחובות מסביר את סדר הפעולות. ראו גם את מדור בנקאות ואשראי.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים