משכנתא לכל מטרה היא הלוואה שהבנק נותן כנגד שעבוד דירה שכבר בבעלותכם, לכל שימוש: שיפוץ, עזרה לילדים, סגירת הלוואות יקרות או הון עצמי לדירה אחרת. לפי הוראות בנק ישראל, סך ההלוואות בשעבוד הדירה מוגבל ל-50% משוויה, ועד 70% כשהתוספת שמעל 50% אינה עולה על 200,000 ₪. הריבית נמוכה בדרך כלל מהלוואה צרכנית בלי ביטחונות, כי לבנק יש את הדירה כבטוחה, וזה גם הסיכון: מי שלא עומד בהחזרים מעמיד את הבית בסכנה.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, אינו ייעוץ אשראי או משכנתאות. הסכומים והריביות בדוגמאות הם המחשה; הריבית בפועל נקבעת בהצעה של כל מלווה. נכון לנובמבר 2026.
כמה אפשר לקבל: 50% משווי הדירה, פחות המשכנתא הקיימת
הוראת ניהול בנקאי תקין 329 של בנק ישראל קובעת ששיעור המימון בהלוואה לכל מטרה בשעבוד דירת מגורים לא יעלה על 50% משווי הדירה, עם תוספת מוגבלת שמתוארת בהמשך. אם כבר יש על הדירה משכנתא, היא נספרת בתוך התקרה.
דוגמה: דירה ששוויה לפי שמאי 2,000,000 ₪, ועליה יתרת משכנתא של 700,000 ₪. התקרה היא 1,000,000 ₪, ולכן אפשר לקבל עוד עד 300,000 ₪ לכל מטרה לפי כלל ה-50%, ויותר עם התוספת שבהמשך.
עד 70%, בתוספת של עד 200,000 ₪: סעיף 10א בהוראה 329, בנוסח שעודכן ב-8.2.2026, מתיר לבנק לתת הלוואה שלא לרכישת דירה עד 70% משווי הדירה, כשהחלק שמעל 50% אינו עולה על 200,000 ₪. זו הוראה קבועה בלי תאריך סיום: בנוסח ההוראה מיוני 2026 (חוזר 2852) רק המגבלה על הלוואות בולט ובלון בסבסוד קבלן מסומנת כזמנית, עד 31.12.2026. תקרת ה-200,000 ₪ מצטברת: היא חלה על כל ההלוואות בשעבוד אותה דירה יחד, ולא על כל הלוואה בנפרד. באותה דירה של 2,000,000 ₪ עם יתרת משכנתא של 700,000 ₪, התקרה עולה ל-1,200,000 ₪, כלומר עד 500,000 ₪ לכל מטרה.
מ-1.10.2026 יחס ההחזר נבדק על כל ההלוואות יחד: בנק ישראל ביטל את האפשרות לבחון הלוואה חדשה על נכס בנפרד מהמשכנתא הקיימת. התיקון נקבע בחוזר 2840 לתחילה ב-1.7.2026, וחוזר 2852 דחה אותו ל-1.10.2026. בחישוב נכללות כל ההלוואות בשעבוד אותו נכס שנותרו להן יותר מ-18 חודשים, גם בבנק אחר. מי שמרוויח 20,000 ₪ נטו, משלם 6,000 ₪ משכנתא ומבקש הלוואה לשיפוץ בהחזר של 4,500 ₪, מגיע ל-52.5% מההכנסה, מעל הגבול של 50%.
הגבול השני הוא יכולת ההחזר: ההחזר החודשי על כל ההלוואות לדיור, כולל ההלוואה החדשה, לא יעלה על 50% מההכנסה הפנויה, ותקופת ההלוואה מוגבלת ל-30 שנה.
למה משתמשים בה
שיפוץ. "משכנתא לשיפוץ" היא בדרך כלל משכנתא לכל מטרה. בנקים מסוימים מציעים מסלול ייעודי לשיפוץ, ובו נדרשת הצעת מחיר או הסכם עם קבלן.
סגירת הלוואות יקרות. החלפת הלוואות צרכניות ומינוס בריבית גבוהה בהלוואה אחת בשעבוד הדירה. זה מוריד את הריבית, אבל לרוב מאריך את התקופה, ולכן סך הריבית עשוי לעלות. ראו איחוד הלוואות.
הון עצמי לדירה נוספת. אפשר למשכן דירה קיימת כדי לממן הון עצמי לדירה להשקעה, אבל הבנק יחשב את שתי ההלוואות יחד ביחס ההחזר. ראו משכנתא לדירה שנייה.
עזרה לילדים בקניית דירה. הורים ממשכנים את דירתם והכסף עובר לילדים כמתנה. ההורים הם הלווים, וההחזר עליהם.
עסק. בנקים רבים לא נותנים משכנתא לכל מטרה לצורך עסקי, או נותנים אותה בתנאים אחרים. זו שאלה ששואלים לפני שמגישים בקשה.
הריבית: יקרה ממשכנתא לרכישה, זולה מהלוואה בלי ביטחונות
בנק ישראל מפרסם ריביות ממוצעות להלוואות לדיור לפי מסלול (ראו ריבית משכנתא), אבל לא פרסום נפרד לריבית של משכנתא לכל מטרה. בפועל הבנקים מתמחרים אותה גבוה יותר ממשכנתא לרכישת דירה יחידה, כי הסיכון שלהם גבוה יותר. ההשוואה הנכונה היא בין הצעות שקיבלתם בכתב, לפי העלות הכוללת לאורך התקופה.
דוגמה להמחשה בלבד: 400,000 ₪ בריבית של 5.5% ל-15 שנה הם החזר של כ-3,268 ₪ בחודש, וסך ריבית של כ-188,000 ₪. לאותו סכום ל-10 שנים ההחזר כ-4,341 ₪, וסך הריבית קטן בהרבה. התקופה היא המשתנה החשוב ביותר כאן. את ההחזר אפשר לבדוק במחשבון ההלוואה או במחשבון המשכנתא.
מה התהליך כולל
אישור עקרוני מהבנק, שמאות של הדירה (על חשבונכם), פתיחת תיק (עד 360 ₪), רישום שעבוד בטאבו או בחברה המשכנת, וביטוח חיים וביטוח מבנה לטובת הבנק. אם יש משכנתא קיימת בבנק אחר, המלווה החדש ירצה שעבוד מדרגה ראשונה, ולכן לרוב צריך לסגור את הקיימת או לקבל את הסכמת הבנק הקיים לשעבוד מדרגה שנייה.
משכנתא מדרגה שנייה
שעבוד מדרגה שנייה פירושו שהמלווה השני נפרע רק אחרי הראשון אם הדירה נמכרת. בנקים מעטים מסכימים לכך, ומלווים חוץ בנקאיים שמסכימים גובים ריבית גבוהה יותר בגלל הסיכון. ראו משכנתא חוץ בנקאית.
הסיכון: הדירה היא הבטוחה
הלוואה צרכנית שלא שולמה מגיעה להוצאה לפועל. משכנתא שלא שולמה יכולה להגיע למימוש הדירה. החוק נותן הגנה חלקית: בדרך כלל הבנק יכול לבקש מימוש רק אחרי שישה חודשים מהפיגור ועל החוב שבפיגור, אבל יש חריגים שמאפשרים מימוש מיידי על כל היתרה, למשל כשהפיגור (כולל ריבית פיגורים) עולה על 10% מיתרת ההלוואה, או כשבבעלות הלווה (או שלו ושל בן משפחה שגר איתו) דירת מגורים נוספת. החריג השני נוגע ישירות למי שממשכן דירה אחת כדי לממן אחרת. וגם ההגנה הזו לא משנה את העיקרון: מי שממשכן את הבית כדי לסגור הלוואות בלי לשנות את דפוס ההוצאות עלול למצוא את עצמו עם הלוואות חדשות ובית ממושכן.
מתי זה הגיוני ומתי לא
הגיוני: כשיש הכנסה יציבה, כשהכסף משמש לנכס או לחיסכון אמיתי (שיפוץ שמעלה ערך, סגירת חוב בריבית גבוהה בהרבה), וכשהתקופה קצרה ככל שההחזר מאפשר.
לא הגיוני: כדי לממן צריכה שוטפת, כשההכנסה לא יציבה, או כשההלוואה נדרשת כי הבנקים כבר סירבו להלוואות אחרות. במקרה האחרון עדיף לבדוק קודם יציאה מחובות.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים