קופת גמל לפי תיקון 190: מי זכאי, כמה מס, ומתי זה משתלם יותר מגמל להשקעה
- מגיל 60, עם קצבה של לפחות 5,306 ₪ בחודש (2026), לא מהביטוח הלאומי.
- הפקדה בלי תקרה שנתית, בלי הטבה על ההפקדה.
- קצבה פטורה ממס, או משיכה חד-פעמית ב-15% על הרווח הנומינלי מעל הרובד הראשון (38,412 ₪).
- בתשואה צנועה ובאינפלציה גבוהה, 25% ריאלי בגמל להשקעה יכול לצאת זול יותר.
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מאפשר למי שמלאו לו 60 ומקבל קצבה חודשית של לפחות 5,306 ₪ (הקצבה המזערית ל-2026, לא מהביטוח הלאומי) להפקיד כסף לקופת גמל לתגמולים בלי תקרה שנתית, ולמשוך אותו כקצבה חודשית פטורה ממס או כסכום חד-פעמי במס של 15% על הרווח הנומינלי, במקום 25% על הרווח הריאלי. ההטבה היא על המס ברווח, לא על ההפקדה: אין זיכוי ואין ניכוי על הכסף שמפקידים.
דוגמה: בת 62 מקבלת קצבה של 7,000 ₪ ומפקידה 500,000 ₪ מכספי מכירת דירה לקופת גמל לפי תיקון 190. אחרי 8 שנים הצבירה 1,000,000 ₪. במשיכה חד-פעמית היא משלמת 15% על רווח של 500,000 ₪, כלומר 75,000 ₪. אילו החזיקה את הכסף בקופת גמל להשקעה ומשכה בסכום חד-פעמי, באינפלציה של 2.5% בשנה הקרן המוצמדת שווה כ-609,200 ₪, הרווח הריאלי כ-390,800 ₪, והמס של 25% כ-97,700 ₪. תיקון 190 חוסך לה כאן כ-22,700 ₪. אם תבחר בקצבה, היא פטורה לגמרי בשני המוצרים.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, לא ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני. הדוגמאות להמחשה, לא תחזית. הקצבה המזערית (5,306 ₪) והרובד הראשון (38,412 ₪) הם הסכומים לשנת 2026, ונבדקו ב-15 בנובמבר 2026 מול כל-זכות: הקצבה המזערית לפי הנתון "קצבה מינימלית להיוון קצבה", והרובד הראשון כ-16.5% מתקרת ההכנסה המזכה של עמית עצמאי לפי סעיף 47 לפקודה (232,800 ₪ בשנה ב-2026); הכללים לפי פקודת מס הכנסה, סעיף 9א, חוזר מס הכנסה 2/2013 וכל-זכות.
מי זכאי לתיקון 190 ב-2026
גיל 60 ומעלה במועד המשיכה. אפשר לפתוח את הקופה ולהפקיד לפני גיל 60 או אחריו, אבל המשיכה בתנאי התיקון רק מגיל 60.
קצבה של לפחות 5,306 ₪ בחודש (2026), מקופת פנסיה, ביטוח מנהלים או פנסיה תקציבית, לא מהביטוח הלאומי. מוכיחים בתלושי קצבה, בדרך כלל 3 תלושים. מי שאין לו קצבה כזו יכול לקבל את הכסף כקצבה מהקופה עצמה, וגם היא פטורה ממס.
הכסף הופקד אחרי 2012, לפי כללי התיקון, וחתמתם על הצהרה שלא הפקדתם מעל התקרה המותרת לתשלומים פטורים.
כמה אפשר להפקיד: אין תקרה שנתית
אין תקרה שנתית ואין הפקדה מינימלית בחוק. יש תקרה מצטברת שנקבעת בתקנות לפי נוסחה שתלויה בשכר הממוצע ובגיל, והיא במיליוני שקלים. לפי הדוגמה שמפרסמת חברה מנהלת לשנת 2026, בן 60 יכול להפקיד עד כ-10.9 מיליון ₪ שיוונו בלי אישור. מעל התקרה המצטברת, ההיוון במס המופחת דורש אישור פרטני של פקיד השומה. בניהול אישי (IRA) חלק מהחברות קובעות מגבלה משלהן.
שני רבדים: למה לא כל הסכום נמשך ב-15%
מתוך ההפקדה, 38,412 ₪ (2026) נחשבים "קצבה מזכה", הרובד הראשון. הסכום הוא 16.5% מתקרת ההכנסה המזכה של עמית עצמאי, 232,800 ₪ בשנה, כלומר הסכום המרבי שעצמאי יכול להפקיד לקצבה עם הטבת מס בשנה אחת, והוא מתעדכן כשהתקרה מתעדכנת. את החלק הזה מקבלים כקצבה, או מושכים במס לפי המדרגות או באישור פקיד שומה, ולא ב-15%. כל מה שמעבר הוא "קצבה מוכרת", הרובד השני, ואותו אפשר להוון בסכום חד-פעמי במס של 15% על הרווח הנומינלי.
מתי 15% נומינלי משתלם יותר מ-25% ריאלי
15% על כל הרווח מול 25% על הרווח שמעל האינפלציה: התשובה תלויה בכמה מהרווח הוא אינפלציה. בדוגמה של 500,000 ₪ ל-8 שנים, עם אינפלציה של 2.5% בשנה, רכיב האינפלציה כ-109,200 ₪. נקודת האיזון היא רווח נומינלי של כ-273,000 ₪, כלומר רווח שגדול פי 2.5 מרכיב האינפלציה.
| צבירה אחרי 8 שנים | רווח נומינלי | מס בתיקון 190 (15%) | מס בגמל להשקעה (25% ריאלי) | זול יותר |
|---|---|---|---|---|
| 700,000 ₪ | 200,000 ₪ | 30,000 ₪ | כ-22,700 ₪ | גמל להשקעה |
| 773,000 ₪ | 273,000 ₪ | כ-41,000 ₪ | כ-41,000 ₪ | שווה |
| 1,000,000 ₪ | 500,000 ₪ | 75,000 ₪ | כ-97,700 ₪ | תיקון 190 |
ההנחה: הפקדה של 500,000 ₪ ואינפלציה של 2.5% בשנה. בדוגמה הזו נקודת האיזון היא תשואה שנתית של כ-5.6%: מעליה 15% נומינלי זול יותר. בתשואה צנועה ובאינפלציה גבוהה, 25% ריאלי זול יותר. בקצבה שני המוצרים פטורים.
תיקון 190 מול קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון ותיק עצמאי
| פרמטר | תיקון 190 | קופת גמל להשקעה | פוליסת חיסכון | תיק השקעות |
|---|---|---|---|---|
| מי יכול | מגיל 60 עם קצבה של 5,306 ₪ למשיכה הונית | כל אחד | כל אחד | כל אחד |
| תקרת הפקדה | אין תקרה שנתית | 83,641 ₪ בשנה (2026) | אין | אין |
| מס במשיכה חד-פעמית | 15% על הרווח הנומינלי (מעל הרובד הראשון) | 25% על הרווח הריאלי | 25% על הרווח הריאלי | 25% |
| מס בקצבה | פטור | פטור מגיל 60 | לפי הכללים הרגילים | אין מסלול קצבה |
| מעבר בין גופים בלי מס | כן | כן | רק בין מסלולים באותה חברה | לא: מכירה היא אירוע מס |
| בירושה | לפני גיל 75 פטור לרובד השני; אחרי 75, 15% תוך 3 חודשים | 25% ריאלי | 25% ריאלי | לפי עלות מקורית |
מי שמתחת ל-60, או בלי קצבה של 5,306 ₪, ורוצה להשקיע כסף פנוי, משתמש בקופת גמל להשקעה עד התקרה. מי שמעל 60, עם קצבה כזו וסכום גדול, יכול להפקיד בלי תקרה.
מה קורה בירושה
פטירה לפני גיל 75: המוטבים מושכים את הרובד השני פטור ממס רווחי הון. הרובד הראשון פטור 3 חודשים מהפטירה; רווחים אחרי זה חייבים ב-25% על הרווח הריאלי.
פטירה אחרי גיל 75: המוטבים מושכים במס של 15% על הרווח הנומינלי, אם המשיכה בתוך 3 חודשים. אחרי 3 חודשים חל 25% על הרווח הריאלי מאותו מועד. מוטב מעל גיל 60 יכול לבחור קצבה פטורה.
המוטבים לא צריכים להוכיח קצבה מזערית. הכסף עובר למוטבים שנרשמו בקופה, לא לפי צו ירושה.
איך מפקידים ואיך מושכים
1. בוחרים קופת גמל לתגמולים שמקבלת הפקדות לפי תיקון 190. לרוב החברות המנהלות יש מסלולים ייעודיים. משווים דמי ניהול ומסלול כמו בכל קופה: קופת גמל.
2. ממלאים טופס הצטרפות, מצהירים שההפקדה לפי תיקון 190, ומצרפים תעודת זהות ותלושי קצבה.
3. מעבירים את הכסף, בהעברה חד-פעמית או בכמה העברות.
4. במשיכה, מגישים בקשה לקופה. היא בודקת את התנאים, מנכה 15% מהרווח על הרובד השני, ומעבירה את הכסף. משיכה שלא עומדת בתנאים חייבת במס של 35%.
למי זה מתאים, ולמי פחות
מתאים למי שעבר את גיל 60, יש לו קצבה מספקת, ויש לו סכום פנוי: פיצויים שנמשכו, מכירת נכס, ירושה. הוא נהנה מהפקדה בלי תקרה, ממסלול קצבה פטור, ומניוד בלי מס.
פחות מתאים למי שקצבתו מתחת ל-5,306 ₪ ורוצה משיכה הונית, למי שמצפה לתשואה נמוכה באינפלציה גבוהה, ולמי שצריך את הכסף בתוך שנים ספורות. התכנון הרחב של הפרישה: תכנון פרישה.
המקורות: פקודת מס הכנסה, סעיף 9א ותיקון 190 (2012); חוזר מס הכנסה 2/2013; כל-זכות: קופת גמל (משיכת כספים לפי תיקון 190, מיסוי כספי קופת גמל של אדם שנפטר); כל-זכות: נתון "קצבה מינימלית להיוון קצבה" והטבות במס הכנסה בגין הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני (תקרת ההכנסה המזכה, לרובד הראשון); דף תיקון 190 של חברה מנהלת לשנת 2026, לדוגמת התקרה המצטברת (נבדקו ב-15.11.2026).
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים