- מניה דואלית נסחרת גם בתל אביב וגם בחו"ל, וארביטראז' הוא פער המחיר ביניהן אחרי המרה למטבע אחד.
- החישוב: אגורות לשקלים, חלקי שער הדולר, כפול יחס ההמרה אם הנייר בניו יורק הוא ADR.
- רוב הפערים בטבלאות נובעים משעות מסחר שכמעט לא חופפות, ומה שנשאר נשחק בעמלות, בהמרה ובהעברת מניות.
מניה דואלית היא מניה של חברה שנסחרת בשתי בורסות במקביל, בדרך כלל בתל אביב ובארה"ב. מכיוון שזו אותה מניה, המחיר בשתי הבורסות אמור להיות כמעט זהה אחרי המרה לאותו מטבע. "ארביטראז'" הוא הפער בין שני המחירים, וטבלאות הארביטראז' שמתפרסמות באתרי פיננסים מראות אותו לכל מניה. הדף מסביר איך מחשבים את הפער בעצמכם, למה רוב הפערים שנראים בטבלה אינם רווח שאפשר לממש, ומה עולה ניסיון לממש אותו.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד ואינו ייעוץ השקעות או המלצה לבצע פעולה בנייר ערך. המחירים והעמלות בדוגמאות מומצאים לצורך החישוב ואינם מחירים של מניה או גוף אמיתיים. הנתונים על השוק מתוארכים ומשתנים.
כ-50 חברות נסחרות היום גם בתל אביב וגם בחו"ל
לפי ניתוח של מחלקת המחקר של הבורסה בתל אביב שפורסם בפברואר 2026, נסחרות בבורסה כ-50 מניות דואליות, ושווי השוק המשותף שלהן הגיע בסוף 2025 ל-141 מיליארד דולר, כ-22% משווי שוק המניות בבורסה. הגדולות שבהן לפי שווי שוק היו טבע, אלביט מערכות וטאואר. לצד אלה, נובה, נייס ואיי.סי.אל היו בין שש המניות הדואליות עם מחזור מסחר יומי ממוצע של יותר מ-10 מיליון דולר בתל אביב. לבורסה יש גם מדד ייעודי, ת"א דואליות, שכלל באותה עת 37 חברות שעומדות בכללי המדד.
הנתון שמסביר הרבה מהתמונה: רק כ-21.3% ממחזור המסחר הכולל במניות האלה ב-2025 התבצע בתל אביב, והשאר בחו"ל. כלומר, ברוב המניות הדואליות המחיר "נקבע" בעיקר בניו יורק, והמסחר בתל אביב עוקב אחריו. ההרכב המלא והעדכני של רשימת הדואליות מתפרסם באתר הבורסה.
חברות נרשמות לשתי בורסות כדי להגיע לשני קהלי משקיעים
חברה ישראלית שנסחרת בארה"ב נהנית מבסיס משקיעים רחב ומנזילות גבוהה. הרישום בתל אביב מוסיף משקיעים ישראליים, ובמיוחד גופים מוסדיים וקרנות מחקות שעוקבות אחרי מדדי הבורסה: מניה דואלית שנכנסת למדד כמו ת"א 35 נקנית אוטומטית בידי הקרנות שעוקבות אחריו. למשקיע הישראלי הקטן הרישום כאן חוסך המרת מטבע ומאפשר קנייה בשקלים בתיק רגיל, עם ניכוי מס במקור.
במקרים רבים המניה בתל אביב והמניה בניו יורק הן אותה מניה רגילה. בחלק מהחברות הנייר בארה"ב הוא ADR (תעודת פיקדון אמריקאית) שמייצג מספר מסוים של מניות רגילות, ואז יחס ההמרה חייב להיכנס לחישוב. לפני השוואת מחירים בודקים מה היחס בין הנייר בניו יורק למניה בתל אביב.
איך מחשבים פער ארביטראז': שלושה צעדים
צעד ראשון: ממירים אגורות לשקלים. בבורסה בתל אביב המחיר מוצג באגורות. מחיר של 14,800 הוא 148 ₪ למניה.
צעד שני: ממירים לדולרים. מחלקים בשער הדולר. בשער של 3.70 ₪ לדולר: 148 חלקי 3.70 שווה 40.00 דולר. אם הנייר בניו יורק הוא ADR שמייצג כמה מניות, כופלים ביחס ההמרה.
צעד שלישי: משווים. אם המניה נסחרת באותו רגע בניו יורק ב-40.40 דולר, היא יקרה שם ב-0.40 דולר, כלומר ב-1% (0.40 חלקי 40.00). בטבלת ארביטראז' זה יוצג כפער של 1% לטובת ניו יורק, או כ"פער שלילי" בתל אביב, תלוי באתר.
שער הדולר שנבחר משנה את התוצאה. טבלאות רבות משתמשות בשער היציג של בנק ישראל, שמתפרסם פעם ביום, בעוד המסחר מתבצע בשער שזז כל הזמן. תנועה של 0.5% בשקל-דולר מזיזה את הפער ב-0.5%. שער הדולר העדכני: דולר שקל.
רוב הפערים בטבלה הם הפרש בשעות, לא כסף על הרצפה
שעות המסחר כמעט לא חופפות. הבורסה בניו יורק פתוחה בדרך כלל בין 16:30 ל-23:00 בשעון ישראל (בכמה שבועות בשנה, כשהמעבר לשעון קיץ או חורף לא חל באותו תאריך, שעה מוקדם יותר). המסחר הרציף בתל אביב נסגר אחר הצהריים, ולכן בימים שני עד חמישי החפיפה בין הבורסות קצרה, ובימי שישי, כשתל אביב סוגרת מוקדם, אין חפיפה כלל. כשאחת הבורסות סגורה, המחיר שלה הוא מחיר הסגירה האחרון, והפער בטבלה משווה מחיר "חי" למחיר "ישן". חדשה שהתפרסמה אחרי הסגירה בתל אביב תופיע כפער עד שהמסחר כאן ייפתח שוב.
העברת מניות בין השווקים לוקחת זמן. מי שקונה בתל אביב ורוצה למכור בניו יורק צריך להעביר את המניות מהמסלקה והחברה לרישומים בישראל אל מערכת הסליקה האמריקאית, דרך הגוף שבו הוא מחזיק את החשבון. ההעברה כרוכה בעמלה ואינה מיידית, ובזמן הזה המחיר יכול לזוז נגדכם. מי שעושה ארביטראז' באופן מקצועי מחזיק מלאי מניות בשני השווקים מראש, כדי לקנות בצד אחד ולמכור בצד השני באותו רגע.
עלויות וסחירות. בכל צד משלמים עמלה, ובהמרת מטבע משלמים מרווח המרה. במניות דואליות קטנות המחזור בתל אביב נמוך, ומחיר הקנייה והמכירה בספר הפקודות רחוקים זה מזה, כך שפער של אחוז בטבלה יכול להיעלם במרווח עצמו.
דוגמה: למה פער של 1% מתכווץ כמעט לאפס
ממשיכים את הדוגמה: מניה זולה בתל אביב ב-1% ממחירה בניו יורק, ומשקיע פרטי קונה בתל אביב ב-10,000 ₪ במטרה להעביר ולמכור בניו יורק. הפרמטרים הבאים להמחשה בלבד:
| רכיב | הנחה | עלות |
|---|---|---|
| עמלת קנייה בתל אביב | 0.1% | 10 ₪ |
| עמלת מכירה בניו יורק | 0.1% | 10 ₪ |
| המרת הדולרים חזרה לשקלים | 0.2% | 20 ₪ |
| העברת המניות בין השווקים | עמלה קבועה | 50 ₪ |
| סך העלויות | 90 ₪ |
הפער ברוטו הוא 1% מ-10,000 ₪, כלומר 100 ₪. אחרי עלויות נשארים 10 ₪, לפני מס ולפני כל תנועת מחיר או שער בזמן ההעברה. תזוזה של 0.1% בלבד במחיר המניה או בשער הדולר מוחקת את היתרה. לכן ארביטראז' בין תל אביב לניו יורק הוא בעיקר תחום של גופים מקצועיים, עושי שוק וסוחרים עם עמלות נמוכות מאוד ומלאי בשני השווקים, ופעילותם היא שמצמצמת את הפערים מלכתחילה.
מה כן אפשר ללמוד מטבלת ארביטראז'
למשקיע ארוך טווח, הטבלה שימושית בעיקר כבדיקת שפיות. מי שמתכוון לקנות מניה דואלית יכול לבדוק באיזה שוק היא זולה יותר באותו רגע, אחרי המרה, ולקנות שם אם הוא ממילא מחזיק חשבון בשני השווקים. פער חריג שנמשך גם כששתי הבורסות פתוחות הוא סימן לבדוק אם התפרסם דיווח, אם יש הבדל ביחס ההמרה, או אם הנייר בתל אביב פשוט לא נסחר באותו יום.
מס ופרטים נוספים
רווח ממכירת מניה דואלית ממוסה כמו כל רווח הון: 25% על הרווח הריאלי ליחיד. מי שמבצע פעולות בתדירות גבוהה מאוד עלול להיות מסווג כעוסק במסחר בניירות ערך, ואז ההכנסה ממוסה כהכנסה רגילה לפי מדרגות המס. דיבידנד ממניה דואלית תלוי בשוק שבו מוחזקת המניה ובמדינת התושבות של החברה: דיבידנד.
לאן ממשיכים
על מניות בכלל, כולל איך בודקים חברה: מניות. על חשבון שמאפשר מסחר גם בארה"ב ועל מבנה העמלות: חשבון מסחר עצמאי. על השוק האמריקאי כמדד: S&P 500.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים