- כלל 4%: הון של כפי 25 מההוצאה השנתית, לתקופה של 30 שנה.
- לפרישה מוקדמת, מחקרים מצביעים על 3.25 עד 3.5 אחוזים, כלומר פי 29 עד 31.
- מס רווחי הון על המשיכה מגדיל את היעד.
- צריך הון נזיל עד גיל 60 (פנסיה) ו-67 (קצבת זקנה לגברים).
חופש כלכלי הוא מצב שבו ההכנסה מנכסים מכסה את הוצאות המחיה, כך שעבודה הופכת לבחירה ולא להכרח. לפי כלל 4% ההון הדרוש הוא בערך פי 25 מההוצאה השנתית: 4.5 מיליון ₪ להוצאה של 15,000 ₪ בחודש. בישראל המספר האמיתי גבוה יותר, כי המשיכה מהתיק ממוסה, ומי שפורש מוקדם צריך שיעור משיכה שמרני יותר וגשר נזיל עד שהפנסיה נפתחת.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, לא ייעוץ השקעות או פנסיוני. הכללים כאן הם כללי אצבע מהספרות, לא הבטחות, והם רגישים מאוד להנחות שמאחוריהם. הדוגמאות מפושטות לצורך המחשה. גילאי הפרישה נבדקו מול כל זכות בנובמבר 2026.
המשוואה, והצד שבשליטה שלכם
חופש כלכלי מתקיים כשההכנסה הפסיבית מכסה את ההוצאות. לניסוח הזה יש שני צדדים, וההוצאות הן הצד שנמצא בשליטה מיידית. הקטנת הוצאה קבועה של 1,000 ₪ בחודש מורידה את היעד ב-300,000 ₪ (12,000 ₪ בשנה כפול 25), ובמקביל מגדילה את החיסכון החודשי. לכן הצעד הראשון אינו השקעה אלא מיפוי מדויק של ההוצאות.
מפו את ההוצאות שלכם במחשבון התקציבכלל 4%: מאיפה הוא בא ומה הוא אומר
הכלל נולד במחקר של היועץ הפיננסי ויליאם בנגן משנת 1994, שבדק נתוני שוק אמריקאיים היסטוריים: איזה שיעור משיכה, שמוצמד לאינפלציה מדי שנה, היה שורד כל תקופת פרישה של 30 שנה מאז 1926, בתיק של בערך מחצית עד שלושה רבעים מניות והשאר אג"ח. התשובה הייתה כ-4% מהתיק בשנה הראשונה. "מחקר טריניטי" מ-1998 הגיע לתוצאה דומה. ההיפוך נותן את היעד: 1 חלקי 4% הוא 25.
| הוצאה חודשית | הוצאה שנתית | פי 25 (כלל 4%) | פי 30 (משיכה של כ-3.3%) |
|---|---|---|---|
| 10,000 ₪ | 120,000 ₪ | 3 מיליון ₪ | 3.6 מיליון ₪ |
| 15,000 ₪ | 180,000 ₪ | 4.5 מיליון ₪ | 5.4 מיליון ₪ |
| 20,000 ₪ | 240,000 ₪ | 6 מיליון ₪ | 7.2 מיליון ₪ |
ארבע מגבלות שחשובות לא פחות מהכלל עצמו:
הכלל נגזר משוק אמריקאי, שהיה מהטובים בעולם במאה העשרים. אין ערובה שהעתיד יהיה דומה.
הוא נבנה ל30 שנה. מי שפורש בגיל 45 צריך שהכסף יחזיק 45 עד 50 שנה ויותר.
הוא מתעלם ממס ומדמי ניהול. המשיכה ברוטו גדולה מהמשיכה נטו.
הוא רגיש לסדר התשואות: ירידה חדה בשנים הראשונות למשיכה פוגעת בשרידות התיק הרבה יותר מירידה זהה מאוחר יותר, כי מוכרים יחידות בזול כדי לממן הוצאות.
פרישה מוקדמת: למה כ-3.5% ולא 4%
ככל שהאופק מתארך, שיעור המשיכה הבטוח יורד. סדרת המחקרים "Safe Withdrawal Rate Series" של קרסטן ייסקה (Early Retirement Now), שבדקה אופקים של 50 עד 60 שנה על אותם נתונים היסטוריים, מגיעה למסקנה ששיעור של 3.25 עד 3.5 אחוזים היה שורד גם את התקופות ההיסטוריות הקשות ביותר, בעוד ש-4% נכשל בחלק מהן. בתרגום ליעד: משיכה של 3.5% דורשת הון של כפי 28.6 מההוצאה, ומשיכה של 3.25 אחוזים כפי 30.8.
יש גם דרך שנייה להקטין את הסיכון, וחשובה לא פחות: גמישות. מי שמסוגל להקטין הוצאות או להרוויח קצת בשנים רעות בשוק נשען פחות על שיעור משיכה שמרני.
הדוגמה הישראלית: נטו אחרי מס, וגשר עד הפנסיה
נניח זוג שמוציא 15,000 ₪ נטו בחודש, 180,000 ₪ בשנה, ורוצה לפרוש בגיל 50.
שלב 1: מס על המשיכה. משיכה מתיק השקעות פרטי היא מכירה, ומס רווחי הון של 25% חל על הרווח הריאלי שבה, לא על כל הסכום. אם, להמחשה, חצי משווי התיק הוא רווח, המס הוא כ-12.5% מכל משיכה. כדי לקבל 180,000 ₪ נטו צריך למשוך כ-205,700 ₪ ברוטו (180,000 חלקי 0.875). מי שהכנסתו החייבת הכוללת עולה על 721,560 ₪ בשנה משלם על החלק שמעל הסף מס יסף של 3%, ומי שההכנסה ההונית שלו לבדה עוברת את הסף משלם על החלק העודף עוד 2%. ראו מס רווחי הון.
שלב 2: שיעור המשיכה. בכלל 4% היעד הוא כ-5.14 מיליון ₪ (205,700 חלקי 0.04). בשיעור של 3.5%, שמתאים יותר לאופק של 40 שנה ויותר, היעד הוא כ-5.88 מיליון ₪. זה הפער בין "פי 25 מההוצאה" לבין החשבון האמיתי: כמעט 1.4 מיליון ₪.
שלב 3: הגשר הנזיל. חלק גדול מההון של ישראלי ממוצע נמצא בחיסכון פנסיוני, והוא אינו זמין בגיל 50. בקרנות הפנסיה המקיפות אפשר להתחיל לקבל קצבה כבר מגיל 60, וככל שמתחילים מאוחר יותר הקצבה גבוהה יותר. קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי משתלמת מגיל הפרישה: 67 לגברים, ולנשים בין 62 ל-65 לפי שנת הלידה (65 לילידות 1970 ואילך), בכפוף למבחן הכנסות עד גיל 70. ראו תכנון פרישה.
לכן ההון הנזיל צריך לממן לבד את השנים עד שהפנסיה נפתחת. בהנחת תשואה ריאלית נטו של 2% בשנה להמחשה, מימון 205,700 ₪ ברוטו בשנה (180,000 ₪ נטו אחרי המס משלב 1) למשך 10 שנים (מגיל 50 עד 60) דורש כ-1.85 מיליון ₪ בתחילת התקופה, ולמשך 17 שנים (עד 67) כ-2.94 מיליון ₪. מה שהפנסיה וקצבת הזקנה יכסו אחר כך מקטין את מה שהתיק הנזיל צריך להחזיק לשנים שאחרי הגשר.
בדקו כמה זמן תיק יחזיק בקצב משיכה מסויםמה עוד שונה בישראל
קרן השתלמות היא גשר טבעי. היא נזילה אחרי שש שנים מתחילת ההפקדות, והרווחים בה פטורים ממס רווחי הון על הפקדות עד התקרה. בגיל הפרישה אפשר למשוך אותה בלי מס על הרווחים כבר אחרי שלוש שנים. בניגוד לתיק פרטי, אין מס על המשיכה, ולכן כל שקל ממנה שווה יותר מאשר שקל בתיק רגיל. ראו קרן השתלמות.
קופת גמל להשקעה נזילה בכל עת, וממוסה ב-25% ריאלי רק במשיכה. ראו קופת גמל להשקעה.
דיור. דירה בבעלות ללא משכנתא מקטינה את ההוצאה החודשית, אבל היא הון לא נזיל שאינו מייצר תזרים. שכירות משאירה את ההון נזיל, אבל מותירה הוצאה שצמודה לשוק לאורך כל החיים. ההבדל יכול להזיז את היעד במיליוני שקלים.
השלבים בדרך
הדרך אינה מתג אלא רצף. יציבות תזרימית: ההכנסה גדולה מההוצאה באופן עקבי. כרית ביטחון: כמה חודשי הוצאה נזילים, ראו קרן חירום. אין חוב יקר: חוב בריבית גבוהה מבטל כל תשואה סבירה, ראו יציאה מחובות. צבירה שיטתית: הפקדה קבועה לאורך זמן, שבה ריבית דריבית עושה את העבודה, בתיק שבנוי לפי האופק, ראו בניית תיק השקעות. חופש חלקי: התיק מכסה חלק מההוצאות ומאפשר משרה חלקית או מעבר לעבודה שמשלמת פחות. זה לרוב השלב שמשנה הכי הרבה בפועל.
המלכודות הנפוצות
לחשב ברוטו במקום נטו. מס, דמי ניהול ואינפלציה שוחקים את התשואה, וחישוב שמתעלם מהם מייצר יעד נמוך מדי.
להשתמש ב-4% לאופק של 45 שנה. הכלל נבנה ל-30 שנה.
לשכוח את הגשר. הון גדול שרובו נעול בפנסיה עד גיל 60 לא יממן את שנות החמישים.
להתאהב במספר ולהזניח את הדרך. עשרים שנה של צנע קיצוני הן מחיר אמיתי, לא רק אסטרטגיה.
לבלבל בין עליית ערך לתזרים. תיק שעלה בערכו אינו מייצר כסף עד שמוכרים ממנו, והמכירה עצמה היא אירוע מס.
השורה התחתונה
חופש כלכלי הוא יחס בין הון להוצאות, ולכן צד ההוצאות הוא הכלי המהיר. כלל 4% נותן יעד ראשוני של פי 25 מההוצאה, אבל לחשבון ישראלי של פרישה מוקדמת צריך להוסיף את המס על המשיכה, שיעור משיכה שמרני יותר וגשר נזיל עד גיל 60 ו-67. מי שרק מתחיל יכול להתחיל בהשקעות למתחילים.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים