דלג לתוכן המרכזי

ריבית דריבית: איך זה עובד, בנוסחה ובמספרים

מאת מחבר יש קאש· צוות המערכת
9 דקות קריאהעדכני לנובמבר 2026
בקצרה: ריבית דריבית: הבסיס
  • הריבית מחושבת גם על הריבית שכבר נצברה, ולכן הסכום מאיץ עם הזמן.
  • 10,000 ₪ ב-5% ל-30 שנה: 25,000 ₪ בריבית פשוטה מול כ-43,219 ₪ בריבית דריבית.
  • בפיקדון לתקופה קצובה אין צירוף בתוך התקופה; הצירוף קורה בחידוש.
  • אחוז אחד של דמי ניהול יכול לאכול כחמישית מהסכום הסופי לאורך 25 שנה.

ריבית דריבית היא ריבית שמחושבת גם על הריבית שכבר נצברה, ולא רק על הסכום המקורי. 10,000 ₪ בתשואה שנתית של 5% הופכים ל-25,000 ₪ אחרי 30 שנה בריבית פשוטה, ול-43,219 ₪ בריבית דריבית. ההפרש, 18,219 ₪, הוא כולו "ריבית על ריבית", והוא גדל ככל שהזמן מתארך. בעמוד הזה: ההגדרה, הנוסחה עם הצבה, טבלה, הפקדה חודשית, מה קורה בפיקדון בנק, ולמה דמי ניהול ואינפלציה הם ריבית דריבית שעובדת נגדכם.

גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד ואינו ייעוץ השקעות. שיעורי התשואה בדוגמאות הם הנחות לצורך החישוב ולא תחזית. תשואה בשוק ההון אינה מובטחת ויכולה להיות שלילית.

ריבית היא המחיר של כסף לאורך זמן

ריבית היא התשלום שמקבל מי שמשאיל כסף, או משלם מי שלווה אותו, מבוטא באחוזים מהסכום לתקופה. מי שמפקיד בבנק משאיל לבנק ומקבל ריבית; מי שלוקח הלוואה או משכנתא משלם ריבית. כשמדברים על השקעה במניות או בקרנות, "ריבית" היא שם כללי לתשואה, אף שזו לא ריבית במובן החוזי: אף אחד לא מתחייב לה.

ההבחנה החשובה היא איך הריבית מחושבת. בריבית פשוטה כל שנה מקבלים ריבית רק על הקרן המקורית. בריבית דריבית הריבית של כל תקופה מצטרפת לקרן, והתקופה הבאה מחושבת על הסכום המוגדל.

בריבית פשוטה הסכום גדל בקו ישר, בדריבית הוא מאיץ

הדוגמה: 10,000 ₪, תשואה שנתית של 5%, בלי הפקדות נוספות.

שניםריבית פשוטהריבית דריביתהפער
1015,000 ₪16,289 ₪1,289 ₪
2020,000 ₪26,533 ₪6,533 ₪
3025,000 ₪43,219 ₪18,219 ₪

בריבית פשוטה כל עשור מוסיף בדיוק 5,000 ₪. בדריבית העשור הראשון מוסיף 6,289 ₪, השני 10,244 ₪ והשלישי 16,686 ₪. זה מה שמכונה "אפקט ריבית דריבית": הצמיחה בשנים המאוחרות גדולה בהרבה מזו של השנים הראשונות, כי הבסיס שעליו היא מחושבת גדל.

הנוסחה: A = P × (1 + r/n) בחזקת n×t

A הוא הסכום הסופי. P הוא הסכום ההתחלתי (הקרן). r היא הריבית השנתית כשבר עשרוני (5% נכתב 0.05). n הוא מספר הפעמים בשנה שהריבית מצטרפת לקרן (פעם בשנה: 1; כל חודש: 12). t הוא מספר השנים.

הצבה: 10,000 ₪, ריבית של 5% שמצטרפת פעם בשנה, 30 שנה. A = 10,000 × (1.05) בחזקת 30. ‏1.05 בחזקת 30 שווה בקירוב 4.3219, ולכן A שווה 43,219 ₪. הריבית שנצברה: 33,219 ₪.

אם אותה ריבית שנתית מצטרפת כל חודש, n שווה 12: מחשבים (1 + 0.05/12) בחזקת 12, ומקבלים ריבית שנתית אפקטיבית של כ-5.12%. 100,000 ₪ לשנה אחת יהפכו כך ל-105,116 ₪ במקום 105,000 ₪. צירוף תכוף יותר מוסיף מעט, לא הרבה: הגורם החזק בנוסחה הוא t, הזמן.

עם הפקדה חודשית משתמשים בנוסחה של סדרת תשלומים

רוב האנשים לא מפקידים סכום אחד אלא סכום קבוע כל חודש. הנוסחה לערך העתידי של הפקדה חודשית: FV = PMT × ((1 + i) בחזקת N, פחות 1) חלקי i. ‏PMT היא ההפקדה החודשית, i היא הריבית החודשית (הריבית השנתית חלקי 12), ו-N הוא מספר החודשים.

הצבה: 1,000 ₪ בחודש, תשואה שנתית מונחת של 6%, למשך 25 שנה. i שווה 0.005, N שווה 300. ‏1.005 בחזקת 300 שווה כ-4.465. מחסירים 1 ומחלקים ב-0.005, ומקבלים כ-693. כופלים ב-1,000: כ-692,994 ₪. סך ההפקדות היה 300,000 ₪, כלומר יותר ממחצית הסכום הסופי (כ-392,994 ₪) הוא תשואה על תשואה.

אותו חישוב עם 500 ₪ בחודש: 20 שנה נותנות כ-231,020 ₪ (מתוך 120,000 ₪ הפקדות), ו-30 שנה נותנות כ-502,258 ₪ (מתוך 180,000 ₪). עשר שנים נוספות הוסיפו 60,000 ₪ הפקדות וכ-271,000 ₪ לסכום הסופי. זו הסיבה שהתחלה מוקדמת חשובה יותר מגובה ההפקדה.

הציבו את הנתונים שלכם במחשבון ריבית דריבית

חוק 72 נותן הערכה מהירה לזמן ההכפלה

מחלקים 72 בתשואה השנתית באחוזים, והתוצאה היא מספר השנים המשוער עד שהסכום מוכפל. בתשואה של 8%: ‏72 חלקי 8 הם 9 שנים (החישוב המדויק: 9.01). בתשואה של 6%: ‏12 שנה (מדויק: 11.9). הכלל מדויק למדי בין 4% ל-12% ופחות מדויק מחוץ לטווח הזה. אותו כלל עובד גם הפוך: באינפלציה של 3% בשנה, כוח הקנייה של סכום שאינו צובר תשואה נחתך בחצי בתוך כ-24 שנה.

בפיקדון בנקאי הריבית מצטרפת רק כשהפיקדון מתחדש

כאן נמצאת אי-הבנה נפוצה. בפיקדון לתקופה קצובה, למשל שנה, הריבית מחושבת על הקרן ומשולמת בסוף התקופה: בתוך התקופה אין ריבית דריבית. 100,000 ₪ בפיקדון שנתי בריבית של 3% יניבו 3,000 ₪ ברוטו בסוף השנה.

ריבית דריבית נוצרת כשהפיקדון מתחדש והריבית נשארת בתוכו. פיקדון רבעוני בריבית שנתית של 3% שמתחדש ארבע פעמים בשנה עם הריבית, נותן תשואה שנתית אפקטיבית של כ-3.034%, כלומר כ-3,034 ₪ על 100,000 ₪. ההבדל קטן בשנה אחת, ומצטבר לאורך שנים. כשהבנק מציג ריבית שנתית לפיקדון מתחדש, שווה לבדוק אם הוא מציג גם את הריבית האפקטיבית (השנתית אחרי צירוף).

שני דברים מקטינים את האפקט בפועל: מס על הריבית, שנגבה בכל פירעון ומקטין את הסכום שממשיך לצבור, וריבית שמשתנה בכל חידוש. על סוגי הפיקדונות והמס עליהם: פיקדונות בבנק, ועל החלופה הנזילה: קרן כספית.

ריבית נומינלית היא המספר על הנייר, ריבית ריאלית היא מה שנשאר אחרי אינפלציה

ריבית נומינלית היא הריבית כפי שהיא מוצגת: פיקדון של 4% בשנה. ריבית ריאלית היא הריבית אחרי ניכוי עליית המחירים. החישוב המדויק: (1 + ריבית נומינלית) חלקי (1 + אינפלציה), פחות 1.

דוגמה: פיקדון לשנה בריבית של 3%, מעט מתחת לריבית בנק ישראל (3.25%, אוקטובר 2026), כשהאינפלציה ב-12 החודשים שעד אוקטובר 2026 הייתה 1.1% (לפי הלמ"ס, הנתון האחרון שפורסם). ‏1.03 חלקי (1 + האינפלציה) נותן ריבית ריאלית של כ-1.9%. ההערכה המקובלת, 3% פחות האינפלציה, נותנת כמעט אותו מספר, קרוב מספיק כשהמספרים קטנים.

השוק עצמו מתמחר את שני המספרים: לפי בנק ישראל, באוקטובר 2026 התשואה הממוצעת על אג"ח ממשלתי שקלי לשנה הייתה 3.11%, ועל אג"ח ממשלתי צמוד מדד לשנה 1.35%. הפער ביניהם, כ-1.7%, הוא בערך האינפלציה שהשוק מצפה לה בשנה הקרובה, והתשואה הצמודה היא הריבית הריאלית "חסרת הסיכון" של המשק. ראו אגרות חוב.

הריבית הריאלית היא זו שקובעת אם הכסף באמת גדל. ריבית דריבית נומינלית של 2% בשנה בתקופה של אינפלציה של 3% היא ירידה בכוח הקנייה, גם כשהיתרה בחשבון עולה. נתוני אינפלציה עדכניים: מדד המחירים לצרכן, ולחישוב השחיקה: מחשבון אינפלציה.

דמי ניהול הם ריבית דריבית שעובדת נגדכם

דמי ניהול נגבים כאחוז מהצבירה בכל שנה, ולכן הם מקטינים את הבסיס שעליו התשואה מחושבת, שנה אחרי שנה. ההשפעה אינה ליניארית.

דוגמה: 200,000 ₪ ל-25 שנה. בתשואה נטו של 6% בשנה הסכום מגיע לכ-858,374 ₪. אם דמי ניהול של 1% מורידים את התשואה נטו ל-5%, הסכום מגיע לכ-677,271 ₪. ההפרש, כ-181,000 ₪, הוא כ-21% מהסכום הסופי: "רק אחוז אחד" בשנה אכל יותר מחמישית מהתוצאה. בהפקדה של 1,000 ₪ בחודש לאותה תקופה, הפער בין 6% ל-5% הוא כ-97,000 ₪ (692,994 ₪ מול 595,510 ₪).

לכן השוואת דמי ניהול בין קרנות, קופות ופוליסות היא אחת ההחלטות המשתלמות ביותר שאפשר לקבל בלי לקחת סיכון נוסף: דמי ניהול בפנסיה, קרנות מחקות, מחשבון דמי ניהול.

בחוב, ריבית דריבית פועלת לרעת הלווה

אותו מנגנון פועל בהלוואות. בהלוואה רגילה עם החזר חודשי (שפיצר) הריבית מחושבת כל חודש על היתרה, וכל עוד משלמים את ההחזר, הריבית לא מצטרפת לקרן. ריבית דריבית מתחילה לפגוע כשהריבית לא משולמת ומתווספת לחוב: מינוס בחשבון שלא מכוסה, פיגור בתשלומים, או הלוואה עם גרייס שבה הריבית נצברת. אז החוב גדל על עצמו בדיוק כמו חיסכון, רק בכיוון ההפוך.

מכאן גם החשבון הפשוט: סילוק חוב בריבית של 12% שקול ל"תשואה" ודאית של 12% בשנה, בעוד תשואה בשוק ההון אינה ודאית. על חובות ואיך מתמודדים איתם: ניהול חובות, ועל הלוואות: מחשבון הלוואה.

"הפלא השמיני בתבל": ציטוט מפורסם בלי מקור

המשפט "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל; מי שמבין אותה מרוויח אותה, ומי שלא, משלם אותה" מיוחס לרוב לאלברט איינשטיין. אין לייחוס הזה תיעוד: הוא לא נמצא בכתביו ולא בראיונות מתועדים שלו, וחוקרי ציטוטים מתייחסים אליו כאגדה. המשפט עצמו מתאר נכון את המנגנון, גם בלי חתימה מפורסמת.

הטעויות שמקטינות את האפקט

הטעות הראשונה היא למשוך באמצע: כל משיכה מוציאה מהבסיס סכום שהיה צובר תשואה עשרות שנים. השנייה היא לדחות את ההתחלה עד שיהיה "סכום רציני": לפי הדוגמה למעלה, עשר שנים מוקדם יותר שוות יותר מהכפלת ההפקדה בהרבה מהמקרים. השלישית היא להתעלם מדמי ניהול ומס. הרביעית היא להניח תשואה קבועה: בשוק ההון יש שנים שליליות, והנוסחה נותנת ממוצע, לא מסלול.

להמשך: השקעות למתחילים, בניית תיק השקעות, שוק ההון. מי שרוצה לחשב כמה הון צריך כדי לחיות מהתשואה, ובכמה שנים ריבית דריבית מביאה אליו: חופש כלכלי.

מידע חינוכי, לא ייעוץ

הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.

התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים

שאלות נפוצות

פתח/סגור: מה זה ריבית דריבית?

ריבית דריבית היא ריבית שמחושבת גם על הריבית שכבר נצברה ולא רק על הסכום המקורי. בכל תקופה הריבית מצטרפת לקרן, והתקופה הבאה מחושבת על הסכום המוגדל. לכן הסכום לא גדל בקו ישר אלא מאיץ, והאפקט חזק במיוחד לאורך עשרות שנים.

פתח/סגור: איך מחשבים ריבית דריבית?

משתמשים בנוסחה A = P × (1 + r/n) בחזקת n×t, כש-P הוא הסכום ההתחלתי, r הריבית השנתית כשבר עשרוני, n מספר הצירופים בשנה ו-t מספר השנים. למשל 10,000 ₪ ב-5% ל-30 שנה: 10,000 כפול 1.05 בחזקת 30, כלומר כ-43,219 ₪.

פתח/סגור: מה ההבדל בין ריבית פשוטה לריבית דריבית?

בריבית פשוטה מקבלים כל שנה ריבית רק על הקרן המקורית, ולכן הסכום גדל בקו ישר. בריבית דריבית הריבית מצטרפת לקרן ומייצרת ריבית בעצמה. על 10,000 ₪ ב-5% ל-30 שנה, ריבית פשוטה נותנת 25,000 ₪ וריבית דריבית נותנת כ-43,219 ₪.

פתח/סגור: האם פיקדון בבנק צובר ריבית דריבית?

בתוך תקופת פיקדון קצובה לא: הריבית מחושבת על הקרן ומשולמת בסוף התקופה. ריבית דריבית נוצרת כשהפיקדון מתחדש והריבית נשארת בו. פיקדון רבעוני מתחדש בריבית שנתית של 3% נותן כ-3.034% בשנה. מס על הריבית מקטין את האפקט בפועל.

פתח/סגור: איך מחשבים ריבית על פיקדון?

בפיקדון לתקופה אחת כופלים את הסכום בריבית השנתית ובחלק השנה: 100,000 ₪ ב-3% לשנה נותנים 3,000 ₪ ברוטו. בפיקדון מתחדש מחשבים לפי הנוסחה עם n כמספר החידושים בשנה. מהריבית מנוכה מס, ולכן הסכום נטו נמוך מהחישוב ברוטו.

פתח/סגור: מה ההבדל בין ריבית נומינלית לריבית ריאלית?

ריבית נומינלית היא הריבית המוצגת, וריבית ריאלית היא מה שנשאר אחרי אינפלציה. מחשבים (1 + נומינלית) חלקי (1 + אינפלציה) פחות 1. פיקדון של 4% באינפלציה של 1.1% נותן ריבית ריאלית של כ-2.87%, וזה השיעור שבו כוח הקנייה באמת גדל.

פתח/סגור: מה זה חוק 72?

חוק 72 הוא קיצור דרך להערכת זמן ההכפלה: מחלקים 72 בתשואה השנתית באחוזים. בתשואה של 8% הכסף מוכפל בכ-9 שנים, ובתשואה של 6% בכ-12 שנה. הכלל מדויק למדי בין 4% ל-12%, ואינו מחליף חישוב מלא לפי הנוסחה.

פתח/סגור: מה זה ריבית דריבית בהלוואות?

בהלוואה עם החזר חודשי רגיל הריבית מחושבת על היתרה ומשולמת, ולכן לא מצטרפת לחוב. ריבית דריבית נוצרת כשהריבית לא משולמת ומתווספת לקרן: מינוס לא מכוסה, פיגור או תקופת גרייס עם צבירת ריבית. אז החוב גדל על עצמו, בדיוק כמו חיסכון בכיוון ההפוך.

פתח/סגור: האם איינשטיין אמר שריבית דריבית היא הפלא השמיני?

אין לכך תיעוד. הציטוט מיוחס לאיינשטיין באופן נפוץ, אבל הוא לא נמצא בכתביו ובראיונות המתועדים שלו, וחוקרי ציטוטים רואים בו ייחוס מאוחר. המשפט מתאר נכון את המנגנון של ריבית דריבית, גם אם המקור שלו אינו ידוע.

עוד בשוק ההון

דיבידנד: יום קובע, יום אקס ומיסוי
מה זה דיבידנד, עד מתי קונים כדי לזכות, למה המחיר יורד ביום האקס, מס 25% או 30% ועד 35% עם מס יסף, דיבידנד אמריקאי ודיבידנד מחברה פרטית.
8 דקות קריאהקרא
מניות: מה זה, איך קונים ואיך בודקים מניה
מה מקבל בעל מניה, איך קונים מניה בתל אביב ובחו"ל צעד אחר צעד, איך בודקים חברה לפני קנייה, כמה זה עולה ואיך ממוסה הרווח.
11 דקות קריאהקרא
מדד S&P 500: תשואות ואיך משקיעים מישראל
תשואות S&P 500 ל-10, 20 ו-30 שנה ולפי שנים, 10 ההחזקות הגדולות במדד, וארבע דרכים להשקיע בו מישראל עם המיסוי והמטבע של כל אחת.
11 דקות קריאהקרא
קרנות מחקות, קרנות סל ו-ETF
קרן מחקה מול קרן סל ו-ETF זר: איך כל אחת נסחרת, מה העלות האמיתית, איך משווים קרנות על אותו מדד, קרנות על ביטקוין וזהב, ומיסוי.
10 דקות קריאהקרא
פתיחת תיק השקעות: בנק, בית השקעות או ברוקר זר
איפה פותחים תיק השקעות, כמה זה עולה, סכום מינימלי, ניוד תיק מהבנק בלי אירוע מס, משא ומתן על עמלות ותיק השקעות לילד.
8 דקות קריאהקרא