- היעד המקובל: 3-6 חודשי הוצאות, ו-6-12 לעצמאים. משפחה שמוציאה 12,000 ₪ בחודש צריכה 36,000-72,000 ₪.
- הכסף צריך להיות זמין בתוך ימים, ולכן הוא מחוץ לשוק המניות.
- פיקדון יומי בבנק משלם כמעט אפס (עד 0.04% בתעריפים שנבדקו בנובמבר 2026); קרן כספית או פיקדון עם יציאה חודשית מניבים יותר ונשארים נזילים.
- בונים בשלבים: 1,000-2,000 ₪ ראשונים, חודש הוצאות אחד, ואז היעד המלא.
קרן חירום היא סכום נזיל של 3 עד 6 חודשי הוצאות, ושל 6 עד 12 חודשים לעצמאים, שנשמר רק לאירוע לא צפוי: אובדן עבודה, מחלה או תיקון דחוף. בלעדיה, אירוע כזה נגמר במינוס, בהלוואה יקרה או במכירת השקעה בזמן לא טוב. הסכום נקבע לפי ההוצאות, לא לפי ההכנסה, והמקום שבו מחזיקים אותו משנה יותר ממה שנדמה: בתעריפי הבנקים שנבדקו בנובמבר 2026, פיקדון יומי משלם עד 0.04% בשנה, כך ש-72,000 ₪ מניבים בו פחות מ-30 ₪ בשנה.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, אינו ייעוץ השקעות. הריביות שמוזכרות הן תעריפים שהבנקים פרסמו ב-8 בנובמבר 2026, והן משתנות. מספר החודשים הוא כלל אצבע מקובל, לא חובה.
קרן חירום היא ביטוח עצמי, לא השקעה
כסף נזיל מחוץ לשוק המניות, שמיועד לחירום בלבד: לא לחופשה, לא לרכב חדש ולא להזדמנות השקעה. היא לא נועדה להרוויח, אלא להיות זמינה ביום שבו ההכנסה נעצרת. בגלל זה הנזילות והיציבות קודמות לתשואה, והשאלה היא רק איך לא להפסיד עליה יותר מדי לאינפלציה.
כמה חודשים: לפי יציבות ההכנסה
| מצב | יעד מקובל |
|---|---|
| שכיר בעבודה יציבה, שתי הכנסות במשק הבית | 3 חודשי הוצאות |
| הכנסה אחת, ילדים, או משכנתא | 6 חודשי הוצאות |
| עצמאים, הכנסה משתנה או עונתית | 6 עד 12 חודשי הוצאות |
השכיר נשען גם על דמי אבטלה מביטוח לאומי אם יפוטר, אבל הם משולמים אחרי תקופת המתנה ובחלק מהשכר בלבד. לעצמאי אין רשת כזו בדרך כלל, ולכן היעד שלו גבוה יותר.
חישוב: ההוצאות החודשיות כפול מספר החודשים
ההוצאות החודשיות הן הקבועות (שכר דירה או משכנתא, חשבונות, ביטוחים, חינוך, החזרי הלוואות) ועוד ממוצע ההוצאות המשתנות. לא כוללים חיסכון והשקעות, שאותם עוצרים בחירום.
| הוצאות חודשיות | 3 חודשים | 6 חודשים | 9 חודשים | 12 חודשים |
|---|---|---|---|---|
| 8,000 ₪ | 24,000 ₪ | 48,000 ₪ | 72,000 ₪ | 96,000 ₪ |
| 12,000 ₪ | 36,000 ₪ | 72,000 ₪ | 108,000 ₪ | 144,000 ₪ |
| 16,000 ₪ | 48,000 ₪ | 96,000 ₪ | 144,000 ₪ | 192,000 ₪ |
משפחה שמוציאה 12,000 ₪ בחודש ומכוונת ל-6 חודשים צריכה 72,000 ₪. עצמאי עם אותן הוצאות שמכוון ל-9 חודשים צריך 108,000 ₪. את ההוצאות שלכם אפשר לסדר במחשבון התקציב.
איפה להחזיק: הפיקדון היומי בבנק משלם כמעט אפס
| אפשרות | נזילות | מה מקבלים (נובמבר 2026) | מס |
|---|---|---|---|
| עו"ש | מיידית | בדרך כלל 0% | אין |
| פיקדון יומי או חודשי בבנק | יום עד חודש | 0.04% עד 0.25%, בתעריפים שנבדקו | 15% מהריבית |
| פיקדון לשנה עם תחנת יציאה כל חודש | פעם בחודש | 1.79% עד 2.59% לפי הסכום, בערוץ דיגיטלי של בנק | 15% מהריבית |
| קרן כספית | יום עסקים | תשואה שעוקבת אחרי ריבית בנק ישראל (3.25%, אוקטובר 2026), פחות דמי ניהול | 25% מהרווח הריאלי |
על 72,000 ₪ לשנה: בפיקדון יומי של עד 0.04%, כ-29 ₪ ברוטו. בפיקדון עם יציאה חודשית ב-2.10% (מדרגת 50,000 עד 149,999 ₪ בתעריף שנבדק), 1,512 ₪ ברוטו ו-1,285 ₪ נטו. ההבדל נטו הוא כ-1,260 ₪ בשנה על אותו כסף, שנשאר זמין בשני המקרים בתוך חודש לכל היותר.
קרן כספית מחזיקה פיקדונות ואג"ח קצרות מאוד, ונמכרת בכל יום מסחר; הכסף מגיע לעו"ש בדרך כלל ביום העסקים הבא. היא אינה מובטחת כמו פיקדון, אבל התנודות בה קטנות מאוד. ההסבר המלא בקרן כספית, והשוואה לפיקדון בפיקדון בנקאי.
חלוקה שעובדת לרבים: חודש הוצאות אחד בעו"ש לגישה מיידית, והשאר בקרן כספית או בפיקדון עם תחנת יציאה חודשית. פיקדון לשנה בלי אפשרות שבירה אינו מקום לקרן חירום.
כסף שיושב בעו"ש מעבר לקרן החירום
כסף שלא נדרש לחירום ולא להוצאה בשנים הקרובות לא חייב לשבת בעו"ש בלי ריבית. האפשרויות הסולידיות הנפוצות הן קרן כספית, פיקדון בנקאי ואג"ח מדינה קצרות. ההבדלים ביניהן בנזילות, במיסוי ובעלויות. מה שמיועד לטווח ארוך כבר שאלה של השקעה: השקעות למתחילים.
איך בונים מאפס: שלושה שלבים
- 1,000 עד 2,000 ₪ ראשונים מהר ככל האפשר, כדי שתקלה קטנה לא תהפוך למינוס.
- חודש הוצאות אחד בהוראת קבע חודשית. מקור טבעי: מה שמתפנה מקיצוץ הוצאות. הוראת קבע של 1,500 ₪ בחודש מגיעה ל-12,000 ₪ בתוך 8 חודשים.
- 3 עד 6 חודשי הוצאות בהמשך. כשמגיעים ליעד, מפנים את ההוראה לחיסכון לטווח ארוך.
מי שיש לו חוב בריבית גבוהה (מינוס קבוע, הלוואה חוץ בנקאית) בונה קודם את השלב הראשון, אחר כך סוגר את החוב היקר, ורק אז ממשיך לקרן מלאה. ראו יציאה מחובות.
טעויות נפוצות
להשקיע את הקרן במניות: בירידה בשוק הכסף שווה פחות בדיוק כשצריך אותו.
להחזיק את כולה בפיקדון יומי או בעו"ש: נזיל, אבל בנובמבר 2026 מניב כמעט אפס.
לנעול אותה בפיקדון לשנה בלי תחנות יציאה: הריבית גבוהה יותר, אבל הכסף לא זמין.
לערבב עם חיסכון לחופשה או לרכב: הקרן מתרוקנת לפני שמגיע חירום.
לא לחדש אחרי שימוש: אחרי שמשתמשים בקרן, מחזירים אותה ליעד לפני שחוזרים להשקיע.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים