- אג"ח היא הלוואה למדינה או לחברה. שחר וגליל משלמים קופון קבוע, גילון משלם ריבית משתנה.
- מה שקובע את הרווח הוא התשואה לפדיון, שתלויה במחיר הקנייה, ולא הקופון.
- כשהריבית עולה, אג"ח ארוכה יורדת הרבה יותר מקצרה. מתאימים את המח"מ למועד שבו צריך את הכסף.
- מס ליחיד: 15% על ריבית מאג"ח לא צמודה, 25% על ריבית מאג"ח צמודה.
אגרת חוב (אג"ח) היא הלוואה שאתם נותנים למדינה או לחברה. בתמורה אתם מקבלים ריבית (קופון) בתאריכים קבועים, ובסוף התקופה את הקרן בחזרה. מה שקובע כמה תרוויחו בפועל הוא לא הקופון אלא התשואה לפדיון, שתלויה במחיר שבו קניתם. ומי שמוכר לפני הפדיון חשוף לשינויי ריבית במשק: כשהריבית עולה, מחיר האג"ח שכבר בידיכם יורד.
גילוי נאות: המידע בעמוד הוא הסבר כללי ואינו ייעוץ השקעות או המלצה לקנות נייר ערך. הדוגמאות המספריות להמחשה בלבד. תשואות, ריביות וכללי מס משתנים, ונכונים כאן לנובמבר 2026.
אג"ח ממשלתי בישראל מגיע בשלושה סוגים, ורק שניים מהם בריבית קבועה
ההגדרה הנפוצה "ריבית קבועה ומועד החזר ידוע" נכונה לרוב האג"ח, אבל לא לכולן. המדינה מנפיקה שלושה סוגי סדרות, ונסחרות היום בבורסה בתל אביב סדרות מכל השלושה:
| שם מקובל | שם בבורסה | איך נקבעת הריבית | ממה היא מגינה |
|---|---|---|---|
| שחר | ממשלתי שקלי | קופון נומינלי קבוע, ללא הצמדה | ודאות בשקלים, בלי הגנה מאינפלציה |
| גליל | ממשלתי צמוד | קופון ריאלי קבוע, והקרן צמודה למדד המחירים לצרכן | אינפלציה |
| גילון | ממשלתי משתנה | ריבית משתנה שמתעדכנת מעת לעת לפי תשואות המק"מ | עליית ריבית במשק, כי הקופון עולה איתה |
לצד אלה יש מק"מ (מלווה קצר מועד), שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה. המק"מ לא משלם קופון: קונים אותו בפחות מ-100 ומקבלים 100 בפדיון, וההפרש הוא הרווח.
מי שמחפש "אג"ח ממשלתי בריבית קבועה" מחפש בפועל שחר (קבוע בשקלים) או גליל (קבוע מעל המדד). גילון מתאים למי שחושש מעליית ריבית, ובתמורה מוותר על נעילת שיעור.
הקופון הוא לא התשואה: מה שקובע הוא המחיר שבו קניתם
נניח אג"ח שנשארו לה 3 שנים לפדיון, משלמת קופון שנתי של 3% על ערך נקוב של 100, ונסחרת היום ב-97.
מי שקונה ב-97 יקבל 3 ₪ בכל שנה ו-100 ₪ בסוף. התשואה לפדיון היא שיעור ההיוון שבו ערך התשלומים העתידיים שווה בדיוק ל-97. כאן היא יוצאת כ-4.08% לשנה, גבוהה מהקופון, כי קניתם בהנחה. אם האג"ח הייתה נסחרת ב-103, התשואה לפדיון הייתה נמוכה מ-3%.
חישוב מקורב שאפשר לעשות בראש: (קופון שנתי + ההנחה מחולקת בשנים) חלקי המחיר הממוצע. כאן: (3 + 3/3) חלקי 98.5, כלומר כ-4.06%. קרוב מספיק כדי להשוות.
באג"ח צמודה (גליל), התשואה המוצגת היא ריאלית, כלומר מעל המדד. באג"ח שקלית (שחר) היא נומינלית. ההפרש בין שתיהן לאותו טווח הוא בערך האינפלציה שהשוק מצפה לה, וזה גם מה שמכריע ביניהן: אם האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מהציפייה, הצמודה תצא טובה יותר.
תשואת האג"ח הממשלתי ל-2, 5 ו-10 שנים: נתוני בנק ישראל, אוקטובר 2026
בנק ישראל אומד מדי יום את עקום התשואות של האג"ח הממשלתיות ומפרסם את הממוצע החודשי לכל טווח, נומינלי (שקלי לא צמוד) וריאלי (צמוד מדד). אלה הנתונים לאוקטובר 2026, הממוצע החודשי האחרון שפורסם (עדכון מ-1 בנובמבר 2026), לצד ספטמבר 2026 להשוואה:
| תקופה לפדיון | נומינלי (שקלי), אוקטובר 2026 | נומינלי, ספטמבר 2026 | ריאלי (צמוד מדד), אוקטובר 2026 | ריאלי, ספטמבר 2026 |
|---|---|---|---|---|
| שנה | 3.11% | 3.19% | 1.35% | 1.59% |
| 2 שנים | 3.45% | 3.45% | 1.52% | 1.59% |
| 3 שנים | 3.68% | 3.6% | 1.69% | 1.65% |
| 5 שנים | 3.86% | 3.72% | 1.9% | 1.78% |
| 7 שנים | 4.02% | 3.85% | 2.04% | 1.91% |
| 10 שנים | 4.24% | 4.06% | 2.24% | 2.1% |
| 15 שנה | 4.48% | 4.29% | 2.39% | 2.26% |
מקור: בנק ישראל, "התשואה הנומינלית והריאלית הנגזרת מאמידת עקום אפס", ממוצעים חודשיים קלנדריים. אלה תשואות של עקום מחושב לכל טווח עגול, ולא של סדרה מסוימת; סדרת שחר או גליל שנשארו לה בערך 5 שנים תיסחר בתשואה קרובה אך לא זהה, ואת התשואה של סדרה ביום מסוים רואים בדף שלה במערכת המסחר.
שלושה דברים עולים מהטבלה. העקום עולה: ככל שהתקופה ארוכה יותר התשואה גבוהה יותר, מ-3.11% לשנה ועד 4.48% ל-15 שנה. התשואה לשנה, 3.11%, קרובה לריבית בנק ישראל (3.25%, אוקטובר 2026), כי בטווח קצר המחיר נקבע כמעט כולו לפי הריבית. והפער בין הנומינלי לריאלי, כ-2% ב-5 וב-10 שנים, הוא בערך האינפלציה השנתית שהשוק מגלם לתקופה: מי שמצפה לאינפלציה גבוהה מ-2% בשנה מרוויח יותר בצמוד, ומי שמצפה לנמוכה ממנה, בשקלי.
כשמשווים, בודקים שלושה דברים: שזו תשואה לפדיון ולא הקופון, אם היא נומינלית או ריאלית, ומה המח"מ (ראו בהמשך). "ריבית אג"ח ממשלתי ל-5 שנים" בעיתון היא בדרך כלל התשואה לפדיון של סדרה שקלית שנשארו לה כ-5 שנים.
כנקודת ייחוס: ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25% (אוקטובר 2026). תשואת המק"מ קרובה בדרך כלל לריבית הזו ולציפיות לגבי ההחלטות הבאות, והתשואה לטווחים ארוכים משקפת גם ציפיות אינפלציה וסיכון.
כשהריבית עולה, אג"ח ארוכה יורדת הרבה יותר מאג"ח קצרה
המדד לרגישות הזו הוא מח"מ (משך חיים ממוצע, Duration): כמה שנים בממוצע עד שמקבלים את הכסף. כלל אצבע: על כל נקודת אחוז של עליית תשואה, מחיר האג"ח יורד בערך באחוזים כמספר שנות המח"מ.
דוגמה עם אג"ח שמשלמת 100 ₪ בפדיון ואין לה קופונים בדרך (במצב כזה המח"מ שווה לתקופה):
| תקופה | מחיר בתשואה 4% | מחיר בתשואה 5% | שינוי |
|---|---|---|---|
| 2 שנים | 92.46 ₪ | 90.70 ₪ | ירידה של כ-1.9% |
| 10 שנים | 67.56 ₪ | 61.39 ₪ | ירידה של כ-9.1% |
אותה עליית ריבית של נקודת אחוז אחת מורידה את האג"ח הארוכה פי ארבעה ויותר מהקצרה. ולהפך: כשהריבית יורדת, הארוכה מרוויחה יותר. מי שמחזיק עד הפדיון מקבל את מה שהובטח בכל מקרה (כל עוד המנפיק משלם), אבל המחיר בדרך יכול לזוז, ומי שנאלץ למכור באמצע מממש את הירידה.
אג"ח קונצרני משלם יותר כי הוא מסוכן יותר, והדירוג מתמחר את הסיכון
אג"ח קונצרני הוא הלוואה לחברה. מעבר לסיכון הריבית יש בו סיכון אשראי: שהחברה לא תשלם בזמן או לא תשלם בכלל. לכן התשואה שלו גבוהה מזו של אג"ח ממשלתי לאותו טווח, וההפרש נקרא מרווח.
בישראל שתי חברות מדרגות אג"ח: S&P מעלות, בסולם שמתחיל ב-ilAAA, ומידרוג, בסולם שמתחיל ב-Aaa.il. הדירוגים מ-ilBBB- (או Baa3.il) ומעלה נחשבים "דירוג השקעה"; מתחת לזה מדובר באג"ח ספקולטיבי, שהתשואה הגבוהה שלו היא פיצוי על סיכון אמיתי. דירוג הוא הערכה, לא ערובה, ולכן גם אג"ח מדורג גבוה יכול להגיע להסדר חוב.
את הסיכון הזה מפזרים: במקום אג"ח של חברה אחת, קרן שמחזיקה עשרות סדרות. מדדי תל בונד של הבורסה (למשל תל בונד 60 או תל בונד שקלי) מרכזים את האג"ח הקונצרניות הסחירות בקבוצות לפי דירוג והצמדה, והבורסה מפרסמת לכל מדד את התשואה לפדיון הממוצעת שלו. זו התשובה למי שמחפש "תל בונד תשואות". נכון ל-10 בנובמבר 2026, לפי ביזפורטל, מדד תל בונד 60 (60 אג"ח קונצרניות צמודות מדד, בשווי שוק של כ-17 מיליארד ₪) עלה ב-2.7% מתחילת השנה וב-3.4% ב-12 החודשים האחרונים. ב-15 קרנות מחקות על מדדי תל בונד שבדקנו במאיה, דמי הניהול היו 0.1% עד 0.35%, ועוד 0.02% עד 0.03% דמי נאמן. התשואה לפדיון של מדדי תל בונד אינה מתפרסמת במקורות הפתוחים שבדקנו (אתרי הנתונים מציגים את השדה ריק, ואתר הבורסה חוסם גישה אוטומטית), ולכן אין לה מספר בעמוד; כנקודת ייחוס, האג"ח הממשלתי הצמוד ל-5 שנים הניב באוקטובר 2026 כ-1.9%, ואג"ח קונצרני בדירוג גבוה נסחר בדרך כלל בתוספת מעליו.
המס על ריבית מאג"ח הוא 15% או 25%, לפי ההצמדה
ליחיד תושב ישראל, כשהריבית היא הכנסה פסיבית שאינה חלק מעסק, הכללים העיקריים לפי סעיף 125ג לפקודת מס הכנסה:
| סוג האג"ח | שיעור המס על הריבית | על מה |
|---|---|---|
| לא צמודה (שחר, מק"מ, רוב הקונצרני השקלי) | 15% | על הריבית הנומינלית |
| צמודה במלואה למדד (גליל) | 25% | על הריבית, כשהפרשי ההצמדה פטורים |
דוגמה להמחשה: 100,000 ₪ בשחר שנקנה בערך הנקוב וקופון של 4% מניבים 4,000 ₪ ריבית בשנה. המס הוא 600 ₪, ונשארים 3,400 ₪. באותו סכום בגליל עם קופון ריאלי של 1.5% ומדד שעלה ב-2.5%, תוספת ההצמדה של כ-2,500 ₪ פטורה, והמס הוא 25% מהריבית של כ-1,500 ₪, כלומר כ-375 ₪.
מכירה לפני הפדיון ברווח היא אירוע מס נוסף: רווח הון, בדרך כלל 25% על הרווח הריאלי. מי שהכנסתו השנתית החייבת עוברת 721,560 ₪ משלם על ההכנסה ההונית גם מס יסף. בחשבון השקעות בבנק או בבית השקעות המס מנוכה במקור באופן אוטומטי. הפירוט המלא נמצא במדריך מס רווחי הון.
שלוש דרכים לקנות אג"ח, וכל אחת מחייבת פחות החלטות מהקודמת
אג"ח בודדת בבורסה. דרך חשבון השקעות קונים סדרה ספציפית כמו מניה. היתרון: יודעים בדיוק מה מקבלים ומתי, ואפשר להחזיק עד הפדיון. החיסרון: באג"ח קונצרני צריך לפזר בעצמכם בין מנפיקים, ועמלת הקנייה המינימלית מכבידה על סכומים קטנים.
קרן נאמנות אג"ח מנוהלת. מנהל הקרן בוחר את הסדרות. מקבלים פיזור, משלמים דמי ניהול, ואין לקרן מועד פדיון: ערכה זז עם הריבית כל הזמן.
קרן מחקה או קרן סל על מדד אג"ח. עוקבת אחרי מדד כמו תל בונד או מדד ממשלתי לפי טווח, בדרך כלל בדמי ניהול נמוכים מקרן מנוהלת. איך משווים קרנות כאלה מוסבר במדריך קרנות מחקות ו-ETF.
דרך רביעית, עקיפה, היא מסלול אג"ח בקופת גמל, בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה, שם האג"ח הן חלק מהמסלול והמיסוי נדחה.
מק"מ: מלווה קצר מועד של בנק ישראל, עד שנה
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא נייר ערך שבנק ישראל מנפיק לתקופה של עד שנה. אין לו ריבית שוטפת: הוא נמכר בהנחה ונפדה ב-100 אגורות לכל יחידה ביום הפדיון, וההפרש הוא התשואה. בנק ישראל מנפיק מק"מ במכרזים קבועים ומשתמש בו לניהול כמות הכסף במשק, ולכן התשואה שלו נעה קרוב לריבית בנק ישראל, היום 3.25%.
דוגמה בחשבון: קניתם מק"מ לשנה במחיר של 97 אגורות ליחידה, ובפדיון תקבלו 100 אגורות. התשואה לפני מס היא 3 חלקי 97, כ-3.09%. אחרי מס של 15% על הרווח (שיעור המס על ריבית לא צמודה ליחיד) נשאר כ-2.63%. המספרים להמחשה; התשואה בפועל נקבעת במחיר שבו קניתם.
- סיכון: אשראי של מדינת ישראל, לתקופה קצרה, ולכן תנודת המחיר קטנה. מי שמוכר לפני הפדיון מקבל את מחיר השוק באותו יום.
- איך קונים: בחשבון ההשקעות, כמו כל נייר ערך בבורסה, או במכרז דרך הבנק. משלמים עמלת קנייה לפי התעריפון.
- מק"מ מול קרן כספית: קרן כספית מחזיקה בעיקר מק"מ, פיקדונות ואג"ח קצרות, וגובה דמי ניהול; מק"מ ישיר חוסך את דמי הניהול אבל דורש לקנות שוב בכל פדיון. ההשוואה המלאה בטבלה שבסעיף הבא.
פיקדון, מק"מ או אג"ח קצרה כשהריבית גבוהה
מי שרוצה מקום לכסף לשנה או שנתיים בוחר בדרך כלל בין שלושה: פיקדון בנקאי, מק"מ או אג"ח ממשלתי קצר, וקרן כספית. ההבדלים המעשיים:
| פרמטר | פיקדון שקלי | מק"מ / שחר קצר | קרן כספית |
|---|---|---|---|
| מס ליחיד | 15% נומינלי | 15% נומינלי | 25% על הרווח הריאלי |
| נזילות | לפי תנאי הפיקדון, יציאה מוקדמת עלולה לעלות בריבית | נסחר בבורסה כל יום, המחיר זז מעט | פדיון בכל יום מסחר |
| מי קובע את השיעור | הבנק, בהצעה לכם | השוק | השוק, בניכוי דמי ניהול |
| עלות כניסה | בלי עמלה | עמלת קנייה בחשבון ההשקעות | בדרך כלל בלי עמלת קנייה |
בתקופה שבה ריבית בנק ישראל גבוהה, שלושתם מניבים שיעור קרוב לה. ההחלטה נקבעת בדרך כלל לפי הנזילות שאתם צריכים ולפי הצעת הבנק בפועל, שכדאי להשוות לתשואת המק"מ באותו יום.
אג"ח מייצבות תיק ברוב השנים, אבל לא תמיד
הטענה ש"כשמניות יורדות, אג"ח ממשלתי עולה" מתארת נטייה, לא חוק. היא התקיימה במשברים רבים, כשמשקיעים ברחו לביטחון והבנקים המרכזיים הורידו ריבית. אבל כשהבעיה היא אינפלציה וריבית עולה, שני האפיקים יכולים לרדת יחד.
כך קרה ב-2022: לפי נתוני התשואות ההיסטוריות של פרופ' אסוואת' דמודרן מאוניברסיטת ניו יורק, מדד S&P 500 ירד באותה שנה ב-18.04% כולל דיבידנדים, ואג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה ב-17.83%. מי שהחזיק תיק "מאוזן" ארוך טווח לא קיבל ממנו הגנה באותה שנה.
ועדיין, אג"ח קצרות ובינוניות תנודתיות פחות ממניות לאורך זמן, ומשלמות תזרים ידוע. לכן מקובל שמשקל האג"ח בתיק עולה ככל שמתקרבים למועד שבו צריך את הכסף. איך זה נראה באחוזים, בתיקים לדוגמה, מוסבר במדריך בניית תיק השקעות.
טעויות שחוזרות אצל מי שקונה אג"ח
השוואת קופונים במקום תשואות לפדיון: אג"ח עם קופון 5% שנסחרת ב-108 יכולה להניב פחות מאג"ח עם קופון 2% שנסחרת ב-95.
רדיפה אחרי התשואה הגבוהה ביותר ברשימה: באג"ח קונצרני, תשואה חריגה לטווח קצר היא לרוב סימן שהשוק מתמחר סיכוי ממשי לבעיה.
קניית אג"ח ארוכה לכסף שצריך בעוד שנתיים: אם הריבית תעלה בינתיים, תמכרו בהפסד. מתאימים את המח"מ למועד שבו תצטרכו את הכסף.
התעלמות מהצמדה: בתקופה של אינפלציה גבוהה מהצפוי, שחר מפסיד כוח קנייה וגליל שומר עליו. בתקופה של אינפלציה נמוכה מהצפוי, ההפך.
ריכוז במנפיק אחד: גם חברה בדירוג גבוה יכולה להגיע להסדר. פיזור, ישיר או דרך קרן, הוא ההגנה הזולה ביותר.
למדריכים קרובים: שוק ההון, ריבית דריבית והשפעת הזמן על הכסף, והשקעות אלטרנטיביות למי שבוחן חוב פרטי.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים