- נכס דיגיטלי שנרשם בבלוקצ'יין, בלי בנק או מדינה שמנהלים אותו.
- ביטקוין מוגבל ל-21 מיליון מטבעות; מטבע יציב כמו USDT צמוד לדולר.
- בישראל קריפטו הוא נכס: 25% מהרווח הריאלי, וגם החלפת מטבע במטבע היא אירוע מס.
- מכירה בלי ניכוי במקור: דיווח בטופס 1399 ומקדמה בתוך 30 יום.
קריפטו (מטבע קריפטוגרפי) הוא נכס דיגיטלי שהבעלות עליו נרשמת ברשת מחשבים מבוזרת, הבלוקצ'יין, ולא בספרים של בנק או של מדינה. ביטקוין הוא המטבע הראשון והמוכר מכולם, ובישראל רשות המסים מתייחסת לקריפטו כנכס ולא כמטבע, ולכן הרווח ממכירתו חייב במס רווחי הון.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, לא ייעוץ השקעות ולא ייעוץ מס, ובוודאי לא המלצה לקנות או למכור מטבע כלשהו. נכסי קריפטו תנודתיים מאוד, ואפשר לאבד את כל הסכום. הסכומים בדוגמאות הם להמחשה.
איך קריפטו עובד: ספר חשבונות שכולם מחזיקים
בבנק יש ספר חשבונות אחד, והבנק מחליט מה נרשם בו. בבלוקצ'יין אלפי מחשבים ברחבי העולם מחזיקים עותק של אותו ספר, וכל עסקה חדשה נכנסת אליו רק אחרי שרוב הרשת מסכימה שהיא תקינה. העסקאות נארזות בבלוקים, וכל בלוק נקשר לקודמו בטביעת אצבע מתמטית (hash), כך ששינוי של עסקה ישנה ישבור את כל השרשרת. מכאן השם: שרשרת של בלוקים.
אין גוף מרכזי שיכול להקפיא חשבון, להדפיס עוד מטבעות או לבטל העברה. זה היתרון שמושך את התומכים, וזה גם הסיכון: העברה שנשלחה לכתובת שגויה, או כסף שנגנב, לא חוזרים.
חוזה חכם הוא תוכנה שרצה על בלוקצ'יין ומבצעת עסקה לבד כשמתקיימים תנאים מסוימים, בלי מתווך. רשת אתריום היא הפלטפורמה הנפוצה לחוזים חכמים, ועליה בנויים רוב הטוקנים, ה-NFT ושירותי ה-DeFi.
ביטקוין: 21 מיליון מטבעות, לא יותר
ביטקוין הושק ב-2009 על ידי אדם או קבוצה בשם הבדוי סאטושי נקמוטו. הקוד קובע שלעולם לא יהיו יותר מ-21 מיליון ביטקוינים, ושהקצב שבו נוצרים מטבעות חדשים נחתך בחצי בערך כל ארבע שנים (ה"הלבינג"). בהלבינג האחרון, באפריל 2024, הפרס לכל בלוק ירד ל-3.125 ביטקוין. המחיר העדכני ותנודות השנה האחרונה: מחיר ביטקוין.
מה ההבדל בין קריפטו לביטקוין? קריפטו הוא שם הקטגוריה; ביטקוין הוא מטבע אחד בתוכה. יש אלפי מטבעות אחרים (מכונים "אלטקוינים"), למשל אתר, הנכס של רשת אתריום, ו-XRP, הנכס של רשת ריפל. רובם קטנים מאוד, ורבים נעלמו לגמרי.
כרייה וסטייקינג: מי מאשר את העסקאות
כרייה היא הדרך שבה רשת ביטקוין מאשרת עסקאות. מחשבים ייעודיים מתחרים בפתרון חידה מתמטית, והראשון שפותר מוסיף את הבלוק הבא ומקבל ביטקוינים חדשים ועמלות. השיטה נקראת הוכחת עבודה, והיא צורכת כמות חשמל עצומה. לכן כרייה ביתית במחשב רגיל כבר לא רווחית.
סטייקינג היא החלופה: במקום חשמל, המאשרים "נועלים" מטבעות כבטוחה, ומי שמנסה לרמות מאבד אותם. אתריום עברה מכרייה לסטייקינג בספטמבר 2022. מי שמשתתף בסטייקינג מקבל תגמול במטבעות, וזו הכנסה לצורכי מס.
מטבע יציב (USDT, USDC): קריפטו שמנסה לא לזוז
מטבע יציב (stablecoin) הוא טוקן שמחירו צמוד לנכס יציב, לרוב לדולר: טוקן אחד אמור להיות שווה דולר אחד. USDT ו-USDC הם המטבעות היציבים הנפוצים. החברה שמנפיקה אותם מחזיקה רזרבות, בעיקר מזומן ואג"ח ממשלתיות קצרות, שאמורות לכסות כל טוקן.
משתמשים בהם כדי לעבור בין מטבעות בבורסות קריפטו בלי לחזור לכסף רגיל, ולהעברות בינלאומיות. הם לא חסרי סיכון: היציבות תלויה באיכות הרזרבות ובאמון בחברה המנפיקה, והיו מקרים של מטבעות יציבים שאיבדו את ההצמדה וקרסו. מבחינת מס בישראל, גם מטבע יציב הוא נכס דיגיטלי, והמרה אליו או ממנו היא אירוע מס.
ארנק קריפטו: מי שמחזיק את המפתח מחזיק את הכסף
ארנק קריפטו לא מחזיק את המטבעות עצמם; הם רשומים בבלוקצ'יין. הוא מחזיק את המפתח הפרטי, הסיסמה שמאפשרת להעביר אותם. מכאן שלוש אפשרויות:
| סוג | איך זה עובד | הסיכון העיקרי |
|---|---|---|
| חשבון בבורסת קריפטו | הבורסה מחזיקה את המפתח בשבילכם | קריסה, פריצה או הקפאה של הבורסה |
| ארנק חם (אפליקציה) | המפתח אצלכם, במכשיר שמחובר לרשת | פריצה למכשיר, הונאות פישינג |
| ארנק קר (התקן חומרה) | המפתח בהתקן שאינו מחובר לרשת | אובדן ההתקן ומילות השחזור |
כל ארנק בשליטה עצמית נוצר עם מילות שחזור (12 או 24 מילים). מי שמחזיק אותן שולט במטבעות, ומי שמאבד אותן מאבד את הגישה לתמיד. אף שירות לגיטימי לא יבקש אותן.
טוקנים, NFT ו-DeFi בקצרה
- טוקן הוא נכס דיגיטלי שנבנה על רשת קיימת (בעיקר אתריום), ויכול לייצג זכות שימוש בשירות, זכות הצבעה בפרויקט או נכס אחר.
- NFT הוא טוקן ייחודי שאינו בר החלפה, שמשמש בעיקר כתעודת בעלות דיגיטלית על יצירה או פריט אספנות.
- DeFi (פיננסים מבוזרים) הוא אוסף של שירותי הלוואות, מסחר וריבית שפועלים בחוזים חכמים בלי בנק. הם פתוחים לכולם, וגם חשופים לפרצות קוד ולהונאות.
- CBDC הוא מטבע דיגיטלי שמנפיק בנק מרכזי, וזה ההפך מקריפטו: יש לו מנפיק מרכזי והוא הילך חוקי. בנק ישראל בוחן הנפקה של שקל דיגיטלי, ונכון לנובמבר 2026 הוא לא הונפק.
הסיכונים: למה קריפטו שונה מכל השקעה אחרת
- תנודתיות קיצונית. ביטקוין ירד בעבר ביותר מחצי משוויו כמה פעמים, ומטבעות קטנים יכולים לאבד את רוב ערכם בתוך ימים. מסחר ממונף בקריפטו מכפיל את התנודתיות הזו, לשני הכיוונים: ראו מינוף.
- אין עוגן של ערך. למניה יש רווחים ולאג"ח יש ריבית. לביטקוין אין תזרים, והמחיר נקבע רק לפי היצע וביקוש.
- הונאות. פרויקטים מזויפים, "יועצים" ברשתות החברתיות והבטחות לתשואה קבועה הם הדרך הנפוצה לאבד כסף בקריפטו. מי שמבטיח תשואה קבועה גבוהה על קריפטו מבטיח משהו שאין לו כיסוי.
- אין ביטוח ואין ביטול. כסף שנגנב מארנק או שנשלח בטעות לא מוחזר, ואין גוף שמבטח פיקדון בבורסת קריפטו.
- העברה לבנק בישראל. בנקים בישראל מבקשים מסמכים על מקור הכסף לפני שהם מקבלים העברה מבורסת קריפטו. בלי תיעוד של הקנייה, ההעברה עלולה להתעכב או להידחות.
מי שרוצה חשיפה למחיר הביטקוין בלי ארנק ובלי בורסה זרה יכול לעשות זאת דרך קרנות נאמנות שעוקבות אחרי מחירו ונסחרות בתל אביב מדצמבר 2024, באישור רשות ניירות ערך. התנודתיות נשארת, אבל ההחזקה, המס והדיווח פשוטים כמו בכל קרן נאמנות. ראו קרן מחקה וקרן סל והשקעות אלטרנטיביות.
מיסוי קריפטו בישראל ב-2026: 25% על הרווח הריאלי
רשות המסים קבעה כבר בחוזר 05/2018 שמטבע וירטואלי הוא נכס ולא מטבע, ובתי המשפט אישרו את העמדה (פסק דין קופל, 2019). הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 285) (נכס דיגיטלי), התשפ"ו-2026, שפורסמה ב-19 בינואר 2026 (הצעות חוק הממשלה 1925), מציעה לעגן בפקודה הגדרה של "נכס דיגיטלי" ולקבוע במפורש שמכירתו חייבת במס רווחי הון. נכון ל-15 בנובמבר 2026 היא עדיין לא חוק: לפי מאגר החקיקה של הכנסת היא הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה ולא התקדמה מעבר לשלב הזה. עד שתתקבל, המיסוי נשען על עמדת רשות המסים ועל הפסיקה, והתוצאה המעשית זהה. הכללים המעשיים:
| הפעולה | איך היא ממוסה |
|---|---|
| מכירת קריפטו תמורת שקלים או דולרים | מס רווחי הון של 25% מהרווח הריאלי |
| החלפת מטבע אחד במטבע אחר (כולל מטבע יציב) | אירוע מס, כאילו מכרתם וקניתם |
| תשלום על מוצר או שירות בקריפטו | אירוע מס על ההפרש בין שווי הקנייה לשווי ביום התשלום |
| מסחר בהיקף ובתדירות של עסק | הכנסה רגילה במס שולי, עד 47%, ועליה ביטוח לאומי |
| כרייה וסטייקינג | הכנסה רגילה, לא רווח הון |
| החזקה בלי מכירה | אין מס |
מס יסף. מעבר ל-25%, מי שסך הכנסתו השנתית עובר את 721,560 ₪ משלם מס יסף של 3% על החלק העודף, ועוד 2% על הכנסה ממקורות הוניים, כמו רווחי הון, בחלק שבו היא עוברת את הסף.
דוגמה מישראל. קניתם ביטקוין ב-20,000 ₪ ומכרתם אותו אחרי שנתיים ב-32,000 ₪. המדד עלה בתקופה ב-3%, כלומר 600 ₪ מהרווח הם אינפלציה. הרווח הריאלי הוא 11,400 ₪, והמס 2,850 ₪. הפסד ממכירה אחרת באותה שנה, ממניות או מקריפטו, מקוזז מהרווח ומקטין את המס.
דיווח. בורסת קריפטו בחו"ל לא מנכה מס ישראלי, ולכן האחריות עליכם. לפי סעיף 91 לפקודה, על מכירת נכס שלא נוכה בה מס מדווחים בטופס 1399 בתוך 30 יום ומשלמים מקדמה על המס, וכוללים את הרווח בדוח השנתי. חובת הדיווח חלה גם על מכירה בהפסד. כדאי לשמור תיעוד של כל קנייה, מכירה והחלפה, כי הוא הבסיס לחישוב הרווח. נוהל הגילוי מרצון המיוחד שאפשר להסדיר הכנסות קריפטו שלא דווחו הסתיים ב-31 באוגוסט 2026. הרחבה על החישוב והקיזוז: מס רווחי הון.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים