- 1.1% ב-12 החודשים שעד אוקטובר 2026 (הלמ"ס), בתוך יעד בנק ישראל של 1% עד 3%.
- המדד מתפרסם ב-15 בכל חודש; האינפלציה היא השינוי שלו ב-12 חודשים.
- 100,000 ₪ בלי ריבית יקנו בעוד 10 שנים, באינפלציה של 1.1%, מה ש-89,637 ₪ קונים היום.
- דפלציה: ירידת מחירים (בישראל ב-2014 וב-2015). סטגפלציה: אינפלציה עם קיפאון.
אינפלציה היא עלייה מתמשכת ברמת המחירים הכללית במשק, ולכן ירידה בכוח הקנייה של הכסף. כשהאינפלציה השנתית היא 2%, סל קניות שעלה 1,000 ₪ לפני שנה עולה היום 1,020 ₪, ושטר של 100 ₪ קונה פחות ממה שקנה.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, לא ייעוץ השקעות. הסכומים בדוגמאות הם להמחשה.
האינפלציה בישראל: 1.1% ב-12 החודשים שעד אוקטובר 2026
לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.1% ב-12 החודשים שעד אוקטובר 2026, ובחודש אוקטובר עצמו ירד ב-0.1%. הנתון נמצא בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, 1% עד 3% בשנה. תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מאוקטובר 2026 צופה אינפלציה של 2.1% ב-2027. המדד מתפרסם ב-15 בכל חודש בערב, ומדד נובמבר יפורסם ב-15.12.2026. הנתון העדכני אחרי כל פרסום, עם גרף והיסטוריה: מדד המחירים לצרכן.
דוגמה מישראל. זוג מחזיק 100,000 ₪ בעו"ש בלי ריבית. אם האינפלציה תישאר 1.1% בשנה, כמו ב-12 החודשים שעד אוקטובר 2026, בעוד עשר שנים הכסף יקנה מה ש-89,637 ₪ קונים היום: אובדן של כ-10,400 ₪ בכוח קנייה, בלי שאף שקל ירד מהחשבון. באינפלציה של 3% בשנה, אותו כסף יקנה רק מה ש-74,409 ₪ קונים היום. את החישוב לכל סכום ותקופה עושה מחשבון האינפלציה.
מחשבון אינפלציה: כמה הכסף יהיה שווהאיך מודדים אינפלציה: סל של מוצרים ושירותים
הלמ"ס בונה סל צריכה שמייצג את ההוצאה של משק בית ממוצע: דיור, מזון, תחבורה, חינוך, בריאות, תקשורת ועוד. בכל חודש סוקרים את המחירים של אלפי פריטים בסל, וכל רכיב מקבל משקל לפי חלקו בהוצאה. הדיור הוא הרכיב הכבד ביותר, ובו נמדד שכר הדירה ולא מחירי הדירות. השינוי בעלות הסל כולו הוא מדד המחירים לצרכן, והשינוי שלו ב-12 חודשים הוא קצב האינפלציה השנתי.
מכאן מובן למה האינפלציה "שלכם" שונה מהמדד: משפחה ששוכרת דירה ונוסעת הרבה מרגישה את עליית שכר הדירה והדלק יותר ממשפחה שגרה בדירה בבעלותה.
ארבעה גורמים מעלים מחירים
- ביקוש עודף: כשהציבור והממשלה רוצים לקנות יותר ממה שהמשק מייצר, המחירים עולים. כך קורה אחרי הורדות ריבית חדות או הגדלה גדולה של הוצאות הממשלה.
- עליית עלויות: התייקרות של אנרגיה, חומרי גלם או שכר עוברת אל מחיר המוצר. זה מה שקרה בעולם ב-2022, אחרי שבשרשראות האספקה נוצרו פקקים ומחירי האנרגיה זינקו.
- פיחות במטבע: כשהשקל נחלש מול הדולר, מוצרים מיובאים מתייקרים בשקלים.
- ציפיות: כשעסקים ועובדים מצפים שהמחירים יעלו, הם מעלים מחירים ודורשים העלאות שכר מראש, והציפייה מגשימה את עצמה.
בנק ישראל נלחם באינפלציה בעזרת הריבית
הכלי המרכזי של בנק ישראל הוא הריבית. כשהאינפלציה גבוהה מהיעד, הוא מעלה את הריבית: אשראי מתייקר, משכנתאות ומינוס עולים, הציבור מוציא פחות והביקוש נרגע. כשהאינפלציה נמוכה והמשק חלש, הוא מוריד את הריבית. כך אפשר להבין את הירידה של הריבית ל-3.25% (אוקטובר 2026): האינפלציה חזרה לתוך היעד.
ציפיות האינפלציה הן חלק מההחלטה. בנק ישראל מחשב אותן מכמה מקורות, וביניהם הפער בין התשואה על אג"ח ממשלתיות שקליות לבין התשואה על אג"ח צמודות למדד באותו מח"מ. אם אג"ח שקלית לחמש שנים נותנת 4% וצמודה נותנת 2%, השוק מתמחר אינפלציה של כ-2% בשנה.
דפלציה: כשהמחירים יורדים
דפלציה היא ירידה מתמשכת ברמת המחירים, כלומר אינפלציה שלילית. זה נשמע טוב לצרכן, אבל כלכלנים חוששים ממנה: מי שמצפה שמחר יהיה זול יותר דוחה קניות, עסקים מוכרים פחות, והחובות שוקלים יותר כי הם קבועים בשקלים בזמן שמחירים ושכר יורדים.
בישראל הייתה דפלציה מתונה: המדד ירד ב-0.2% ב-2014 וב-1.0% ב-2015, בין השאר בגלל ירידה חדה במחירי הנפט. באותן שנים בנק ישראל הוריד את הריבית ל-0.1%.
סטגפלציה: מחירים עולים בזמן שהמשק נעצר
סטגפלציה היא שילוב של סטגנציה, קיפאון בצמיחה ואבטלה עולה, עם אינפלציה גבוהה. היא קשה במיוחד לבנק המרכזי: העלאת ריבית תבלום את האינפלציה אבל תעמיק את המיתון, והורדת ריבית תעזור לצמיחה אבל תלבה את המחירים. הדוגמה המוכרת היא שנות ה-70, כשמשבר הנפט הקפיץ מחירים בזמן שכלכלות המערב האטו. את הצמיחה עצמה מודדים בשינוי התוצר (תמ"ג).
היפר-אינפלציה: ישראל הייתה קרובה
היפר-אינפלציה היא אינפלציה שיצאה משליטה. ההגדרה המקובלת בספרות הכלכלית היא עליית מחירים של יותר מ-50% בחודש. דוגמאות מוכרות: גרמניה ב-1923, זימבבואה ב-2008 וונצואלה בשנים האחרונות. במצב כזה אנשים נפטרים מהכסף מיד כשהם מקבלים אותו, והמחירים משתנים במהלך היום.
ישראל חוותה אינפלציה של כ-445% ב-1984, כלומר כ-15% בחודש בממוצע. זה מתחת להגדרה הטכנית של היפר-אינפלציה, אבל מספיק כדי לשתק את המשק: מחירים נקבעו בדולרים, ומשכורות עודכנו כל חודש. תוכנית הייצוב שהוכרזה ב-1 ביולי 1985 קיצצה בתקציב, הקפיאה שכר ומחירים ושינתה את המטבע לשקל החדש, והורידה את האינפלציה לסביבות 20% בשנה.
כוח קנייה: הדרך הנכונה לחשוב על כסף
כוח קנייה הוא כמות המוצרים והשירותים שאפשר לקנות בסכום כסף נתון. האינפלציה לא מורידה את מספר השקלים שלכם; היא מורידה את מה שהם קונים. לכן:
- חיסכון צריך להרוויח לפחות את האינפלציה רק כדי לשמור על ערכו. תשואה של 3% באינפלציה של 1.1% היא תשואה ריאלית של כ-1.9% בלבד.
- שכר שעולה פחות מהאינפלציה הוא ירידה ריאלית בשכר, גם אם הסכום בתלוש עלה.
- הלוואה צמודה למדד גדלה עם האינפלציה: במשכנתא צמודה של 500,000 ₪, מדד שעולה ב-1.1% מוסיף לקרן כ-5,500 ₪ באותה שנה. ראו מסלולי משכנתא ומחשבון הצמדה למדד.
- אג"ח צמודות וקצבאות שמתעדכנות לפי המדד מגנות על כוח הקנייה. ראו אגרות חוב.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים