- תשואה = (שווי בסוף פחות שווי בהתחלה, ועוד דיבידנד או ריבית) חלקי שווי בהתחלה.
- מ-100,000 ל-150,000 ₪ בחמש שנים: 8.45% בשנה, לא 10%.
- ריאלית = אחרי אינפלציה; המס בישראל הוא 25% מהרווח הריאלי.
- YTD מודדת מתחילת השנה הקלנדרית, ולא משווים אותה לשנה מלאה.
תשואה היא הרווח או ההפסד על השקעה, כאחוז מהסכום שהושקע. השקעתם 10,000 ₪ ואחרי שנה יש לכם 10,800 ₪? התשואה היא 8%, ואם נשארו 9,500 ₪ היא מינוס 5%.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, לא ייעוץ השקעות. תשואת עבר אינה מבטיחה תשואה עתידית, והסכומים בדוגמאות הם להמחשה.
הנוסחה: מה קיבלתם, פחות מה ששמתם, חלקי מה ששמתם
תשואה = (שווי בסוף − שווי בהתחלה + הכנסות בדרך) ÷ שווי בהתחלה.
"הכנסות בדרך" הן דיבידנדים, ריבית או קופונים שקיבלתם בתקופה. מי ששוכח אותם מקטין את התשואה של מניות דיבידנד ושל אג"ח.
דוגמה מישראל. בינואר 2026 קניתם יחידות בקרן מחקה על מדד ת"א 125 ב-20,000 ₪. בנובמבר היחידות שוות 22,000 ₪, ובדרך קיבלתם 300 ₪ חלוקה. התשואה: (22,000 − 20,000 + 300) ÷ 20,000 = 11.5%. זה לפני מס ולפני עמלות הקנייה והמכירה של הבנק או בית ההשקעות.
תשואה שנתית ממוצעת: הממוצע הפשוט מטעה
כששומעים "תשואה של 50% בחמש שנים", קל לחלק ב-5 ולהגיד 10% בשנה. זה לא נכון, כי כל שנה מתחילה מהסכום שהצטבר בשנה הקודמת. התשואה השנתית הממוצעת (CAGR, תשואה גאומטרית) נמדדת כך: (שווי סופי ÷ שווי התחלתי) בחזקת 1 חלקי מספר השנים, פחות 1. מ-100,000 ₪ ל-150,000 ₪ בחמש שנים: 8.45% בשנה, לא 10%.
הפער גדל כשהתשואות תנודתיות:
| שנה | תשואה | שווי של 100,000 ₪ |
|---|---|---|
| 1 | +10% | 110,000 ₪ |
| 2 | +10% | 121,000 ₪ |
| 3 | −10% | 108,900 ₪ |
הממוצע הפשוט של שלוש השנים הוא 3.33%, אבל התשואה השנתית הממוצעת בפועל היא 2.88%. ומקרה קיצון: ירידה של 50% ואחריה עלייה של 50% משאירות אתכם בהפסד של 25%. לכן כשמשווים קרנות, מסתכלים על תשואה שנתית ממוצעת לתקופה ארוכה ולא על ממוצע של שנים.
תשואה נומינלית מול ריאלית: האינפלציה לוקחת חלק
תשואה נומינלית היא התשואה בשקלים, כפי שמופיעה בדוח. תשואה ריאלית היא התשואה אחרי ניכוי האינפלציה, והיא מודדת אם הכסף שלכם קונה יותר. החישוב: (1 + תשואה נומינלית) ÷ (1 + אינפלציה) − 1. תשואה נומינלית של 8% כשהאינפלציה ב-12 החודשים שעד אוקטובר 2026 הייתה 1.1% (הלמ"ס) היא תשואה ריאלית של כ-6.8%.
אותו עיקרון חל על ריבית: ההבחנה בין ריבית נומינלית לריאלית היא אותה הבחנה.
מה נשאר לכם: אחרי דמי ניהול ואחרי מס
דמי ניהול יורדים מהתשואה כל שנה, גם בשנים של הפסד. תשואה של 7% לפני עלויות ודמי ניהול של 0.6% משאירים כ-6.4%. על פני 20 שנה ההפרש מצטבר לעשרות אחוזים מהסכום הסופי; החישוב המלא בריבית דריבית.
מס רווחי הון בישראל הוא 25% מהרווח הריאלי, כלומר מהרווח אחרי ניכוי האינפלציה בתקופת ההחזקה. השקעתם 100,000 ₪, מכרתם ב-110,000 ₪, והמדד עלה בתקופה ב-3%: הרווח הריאלי הוא 7,000 ₪, המס 1,750 ₪, ונשארים לכם 108,250 ₪. במסלולים פטורים, כמו קרן השתלמות אחרי שש שנים, התשואה לפני מס היא גם התשואה אחרי מס. ראו מס רווחי הון.
מחשבון ריבית דריבית: כמה תצברו בתשואה שנתית נתונהYTD, 12 חודשים ו-5 שנים: איזו תשואה אתם רואים
בדוחות ובאתרים התשואה מוצגת לכמה תקופות, וכדאי לדעת מה כל אחת אומרת:
- YTD (מתחילת השנה): מה-31 בדצמבר של השנה הקודמת ועד היום. ב-14 בנובמבר 2026, YTD מכסה כעשרה וחצי חודשים, ולכן לא משווים אותו לתשואה שנתית מלאה.
- 12 חודשים אחרונים: שנה מלאה שמסתיימת היום. שימושית להשוואה בין קרנות באותה נקודת זמן.
- 3 ו-5 שנים: מציגה את התשואה המצטברת או השנתית הממוצעת על פני מחזור שוק. זו התקופה שבה משווים קרנות פנסיה וגמל. ראו תשואות קרנות פנסיה.
Yield: תשואה לפדיון ותשואת דיבידנד
במונח האנגלי yield מתכוונים לרוב לתשואה שוטפת ולא לשינוי מחיר:
- תשואה לפדיון של איגרת חוב היא התשואה השנתית שתקבלו אם תקנו אותה היום ותחזיקו עד הפדיון, כולל הקופונים והפער בין המחיר לערך הנקוב. ראו אגרות חוב.
- תשואת דיבידנד היא הדיבידנד השנתי חלקי מחיר המניה. מניה ב-100 ₪ שמחלקת 4 ₪ בשנה מניבה 4%. ראו דיבידנד.
- תשואה על נכס מניב היא שכר הדירה השנתי חלקי מחיר הנכס. דירה ב-2 מיליון ₪ שמושכרת ב-6,000 ₪ בחודש מניבה 3.6% ברוטו, לפני הוצאות ומס. ראו השקעות נדל"ן.
מה זו תשואה טובה: תלוי למה משווים
אין מספר אחד שהוא "תשואה טובה". משווים לשני דברים:
לחלופה בסיכון דומה. קרן מניות ישראליות משווים למדד ת"א 125, קרן על שוק ארה"ב ל-S&P 500, וחיסכון סולידי לריבית בנק ישראל (3.25%, אוקטובר 2026), שאותה בערך נותנות קרן כספית ופיקדון. קרן אקטיבית שמפגרת שנים אחרי המדד שלה משלמת דמי ניהול גבוהים על תוצאה נמוכה.
לסיכון שלקחתם. תשואה גבוהה יותר מגיעה כמעט תמיד עם תנודתיות גבוהה יותר. ה-S&P 500 הניב 10.26% בשנה בממוצע ב-30 השנים שעד סוף 2025, כולל דיבידנדים ובדולרים, אבל בדרך היו שנים של ירידות של עשרות אחוזים, תקופות שמכונות שוק דובי. המדד שמחבר בין תשואה לתנודתיות הוא מדד שארפ. מי שעלול להזדקק לכסף בתוך שנה לא יכול לסבול ירידה כזו, ולכן תשואה "טובה" עבורו נראית אחרת.
תשואה על תיק עם הפקדות: שתי שיטות מדידה
כשמפקידים ומושכים לאורך הדרך, הנוסחה הפשוטה מתבלבלת. גופים מוסדיים מדווחים תשואה משוקללת זמן, שמנטרלת את ההפקדות ומודדת את ביצועי המנהל. מה שמעניין אתכם הוא תשואה משוקללת כסף, שלוקחת בחשבון מתי הפקדתם: מי שהפקיד את רוב הכסף רגע לפני ירידה ירוויח פחות מהקרן עצמה. הדרך הפשוטה להעריך אותה בבית היא להשוות את השווי היום לסך ההפקדות נטו, ולחשב לפי תקופת ההחזקה הממוצעת.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים