- ריבית בנק ישראל 3.25% והפריים 4.75% (אוקטובר 2026).
- ריאלית = נומינלית פחות אינפלציה, בקירוב. פיקדון של 3% באינפלציה של 1.1% נותן כ-1.9%.
- ריבית אפקטיבית מכניסה את תדירות החיוב והעמלות: 6% חודשית הן כ-6.17% בשנה.
- נקודת בסיס היא 0.01%; 25 נקודות בסיס על 500,000 ₪ ל-25 שנה הן כ-73 ₪ בחודש.
ריבית היא המחיר של כסף לאורך זמן: מי שלווה משלם אותה, ומי שמלווה או מפקיד מקבל אותה. היא נמדדת באחוזים לשנה מהסכום, ולכן ריבית של 5% על 100,000 ₪ היא 5,000 ₪ בשנה לפני שמתחשבים בצירוף, באינפלציה ובעמלות.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד, לא ייעוץ השקעות, אשראי או משכנתאות. הסכומים בדוגמאות הם להמחשה.
ריבית בנק ישראל היא 3.25%, והיא מזיזה את כל השאר
הריבית שכל הריביות במשק נשענות עליה היא ריבית בנק ישראל, שקובעת הוועדה המוניטרית. נכון לאוקטובר 2026 היא 3.25%. הבנקים מוסיפים לה מרווח קבוע של 1.5% ומקבלים את ריבית הפריים, 4.75%, שעליה מתומחרים מסגרות אשראי, הלוואות ומסלול הפריים במשכנתא. לוח ההחלטות, ההיסטוריה והגרף: ריבית בנק ישראל וריבית הפריים.
דוגמה מישראל. משפחה לוקחת הלוואה של 100,000 ₪ לחמש שנים בריבית שנתית של 6%, שהיא למשל פריים ועוד מרווח. בשיטת שפיצר ההחזר החודשי הוא 1,933 ₪. אחרי 60 תשלומים היא החזירה כ-115,997 ₪: הקרן ועוד כ-15,997 ₪ ריבית. אם בנק ישראל מעלה את הריבית והלוואה צמודה לפריים, ההחזר עולה מהחודש הבא. אם היא קבועה, הוא לא זז.
איך מחשבים ריבית: פשוטה, דריבית ושפיצר
ריבית פשוטה מחושבת רק על הקרן: סכום × ריבית שנתית × מספר שנים. 10,000 ₪ ב-4% לשלוש שנים נותנים 1,200 ₪ ריבית.
ריבית דריבית מחושבת גם על הריבית שכבר נצברה: סכום × (1 + ריבית) בחזקת מספר התקופות. אותם 10,000 ₪ ב-4% לשלוש שנים מגיעים ל-11,249 ₪, כלומר 1,249 ₪ ריבית. ההפרש גדל מאוד עם השנים; ההסבר המלא בריבית דריבית.
הלוואה בהחזר חודשי מחושבת בדרך כלל בשיטת שפיצר: התשלום החודשי קבוע, ובכל חודש הריבית מחושבת על יתרת הקרן שנשארה. לכן בתחילת ההלוואה רוב התשלום הוא ריבית ובסופה רובו קרן. הנוסחה: קרן × r ÷ (1 − (1 + r) בחזקת −n), כש-r היא הריבית החודשית (השנתית חלקי 12) ו-n מספר התשלומים. את החישוב לכל סכום עושה מחשבון ההלוואה.
מחשבון הלוואה: החזר חודשי וסך הריביתריבית נומינלית היא המספר בחוזה, ריבית ריאלית היא מה שנשאר אחרי אינפלציה
ריבית נומינלית היא הריבית כפי שהיא כתובה, בלי להתחשב בעליית המחירים. ריבית ריאלית היא הריבית אחרי ניכוי האינפלציה, והיא מודדת כמה כוח קנייה באמת הרווחתם.
הקירוב המקובל: ריאלית ≈ נומינלית פחות אינפלציה. החישוב המדויק: (1 + נומינלית) ÷ (1 + אינפלציה) − 1. פיקדון של 3% כשהאינפלציה ב-12 החודשים שעד אוקטובר 2026 הייתה 1.1% (הלמ"ס) נותן ריבית ריאלית של כ-1.9%. אילו האינפלציה הייתה 4%, אותו פיקדון היה מפסיד כוח קנייה למרות שהיתרה בשקלים עלתה.
בישראל ההבחנה הזו מופיעה גם במוצרים: ריבית צמודה למדד היא ריבית ריאלית, כי הקרן עצמה עולה עם המדד. ריבית לא צמודה היא נומינלית. במשכנתא, מסלול קבוע צמוד מציג ריבית נמוכה יותר מקבוע לא צמוד, אבל הקרן שלו גדלה עם כל עליית מדד.
ריבית אפקטיבית מגלה את העלות האמיתית
ריבית אפקטיבית היא הריבית השנתית בפועל אחרי שמביאים בחשבון את תדירות החיוב, ולעיתים גם עמלות. ריבית נומינלית של 6% שמחושבת חודשית היא ריבית אפקטיבית של כ-6.17% בשנה: (1 + 0.06 ÷ 12) בחזקת 12, פחות 1. ההבדל נראה קטן, אבל הוא מצטבר על פני הלוואה ארוכה.
בהלוואות בישראל הבנק מציג גם עלות אשראי כוללת (מכונה גם ריבית מתואמת או APR), שמכניסה לחישוב עמלות פתיחה ודמי טיפול. כשמשווים שתי הצעות הלוואה, משווים את העלות הכוללת ולא את הריבית הנקובה: הצעה עם ריבית נמוכה ועמלה גבוהה יכולה לעלות יותר. איך משווים הצעות: הלוואה.
ריבית קבועה לא זזה עד סוף התקופה, ריבית משתנה עוקבת אחרי עוגן
ריבית קבועה נקבעת ביום החתימה ונשארת כזו עד הסוף. היתרון: ודאות בהחזר. החיסרון: בדרך כלל היא גבוהה יותר בתחילת הדרך, ובמשכנתא פירעון מוקדם שלה עלול לעלות עמלה כשהריביות ירדו.
ריבית משתנה צמודה לעוגן ומתעדכנת לפיו. יש שני סוגים עיקריים:
- צמודה לפריים, שזזה עם כל החלטה של בנק ישראל. במשכנתא אין עליה עמלת פירעון מוקדם.
- משתנה כל תקופה (למשל כל 5 שנים), שמתעדכנת במועדים קבועים לפי עוגן כמו תשואת אג"ח ממשלתיות.
| פרמטר | ריבית קבועה | ריבית צמודה לפריים | משתנה כל 5 שנים |
|---|---|---|---|
| ההחזר החודשי | קבוע (בלא צמודה) | זז עם כל החלטת ריבית | זז במועדי העדכון |
| סיכון לעליית ריבית | אין | מלא | בנקודות העדכון |
| עמלת פירעון מוקדם במשכנתא | עלולה להיות גבוהה | אין | נמוכה בנקודות היציאה |
במשכנתא בנק ישראל מחייב שלפחות שליש מההלוואה יהיה בריבית קבועה. ההשוואה המלאה בין המסלולים: מסלולי משכנתא וריבית משכנתא. בפיקדונות אותו עיקרון: פיקדון בריבית קבועה נועל את הריבית, ופיקדון בריבית משתנה (לרוב פריים פחות מרווח) עולה ויורד עם בנק ישראל. ראו פיקדון בנקאי.
נקודת בסיס היא מאית האחוז
נקודת בסיס היא 0.01%. כשבנק ישראל "מוריד את הריבית ב-25 נקודות בסיס", הוא מוריד אותה ברבע אחוז. בשוק ההון משתמשים ביחידה הזו כדי לא להתבלבל בין "ירידה של 1%" (נקודת אחוז אחת) לבין "ירידה של אחוז אחד מהריבית".
מה 25 נקודות בסיס עושות לכיס. על 500,000 ₪ במסלול פריים ל-25 שנה, מעבר מריבית של 5% ל-5.25% מעלה את ההחזר החודשי מכ-2,923 ₪ לכ-2,996 ₪: כ-73 ₪ בחודש, כ-880 ₪ בשנה.
ריבית שלילית: מי שמפקיד משלם
ריבית שלילית היא מצב שבו הבנק המרכזי גובה ריבית על פיקדונות במקום לשלם אותה. המטרה היא לדחוף בנקים להלוות ולעודד הוצאה בתקופה של מחירים יורדים. הבנק המרכזי האירופי החזיק ריבית פיקדונות של מינוס 0.5% בשנים 2019 עד 2022, ובנק יפן שמר על ריבית שלילית עד מרץ 2024.
בישראל הריבית מעולם לא הייתה שלילית. השפל היה 0.1%, מ-2015 ועד העלאת אפריל 2022. עם זאת, ריבית ריאלית שלילית מוכרת היטב בישראל: כשהאינפלציה גבוהה מהריבית על הפיקדון, החוסך מפסיד כוח קנייה. כך היה ב-2022 ובתחילת 2023, כשהאינפלציה השנתית עברה את 5% והריבית על פיקדונות רבים הייתה נמוכה ממנה.
מה הריבית משנה בחיים: חמש נקודות מגע
- משכנתא: כל שינוי בפריים מגיע להחזר החודשי במסלולי הפריים כבר מהחודש הבא.
- מינוס בחשבון: מסגרת אשראי מתומחרת כפריים ועוד מרווח, לעיתים של כמה אחוזים, ולכן היא אחת ההלוואות היקרות. ראו מסגרת אשראי.
- חיסכון: פיקדונות וקרנות כספיות נותנים תשואה קרובה לריבית בנק ישראל, לפני מס ודמי ניהול. ראו קרן כספית.
- אג"ח: כשהריבית עולה מחירי האג"ח הקיימות יורדים, ולהפך. ראו אגרות חוב.
- מינוף: מי שמשקיע בכסף שאול משלם ריבית על ההלוואה, ולכן ההשקעה צריכה להניב יותר ממנה רק כדי לא להפסיד. ראו מינוף.
- מס: ריבית על פיקדון שקלי לא צמוד חייבת במס של 15% (ריבית ריאלית בפיקדון צמוד: 25%), והבנק מנכה אותו במקור.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים