- שווי כל הסחורות והשירותים הסופיים שיוצרו במדינה בשנה.
- ישראל 2025: צמיחה של 2.9% (אומדן שני של הלמ"ס), תוצר לנפש של כ-208,900 ₪.
- תל"ג סופר את ההכנסה של התושבים, לא את הייצור בתוך הגבולות.
- צמיחה "בחישוב שנתי" מגדילה כל תנודה רבעונית: 1% ברבעון הם כ-4.1% בשנה.
תמ"ג, תוצר מקומי גולמי (GDP, Gross Domestic Product), הוא השווי הכספי של כל הסחורות והשירותים הסופיים שיוצרו בתוך גבולות המדינה בתקופה מסוימת, בדרך כלל שנה או רבעון. צמיחה כלכלית היא העלייה בתמ"ג הריאלי, כלומר אחרי ניכוי עליית המחירים.
הנתונים של ישראל: לפי האומדן השני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמ"ג של ישראל צמח ב-2025 ב-2.9% (באומדן הראשון, מפברואר 2026, 3.1%). התוצר לנפש הסתכם ב-2025 בכ-208,900 ₪ במחירים שוטפים לפי האומדן הראשון, כלומר הכלכלה כולה מייצרת כ-2 טריליון ₪ בשנה. התוצר לנפש צמח לאט יותר מהתוצר הכולל, בכ-1.7%, כי האוכלוסייה גדלה בכ-1.4% באותה שנה.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד. הנתונים לקוחים מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומתעדכנים באומדנים חוזרים, ולכן מספרים של אותה שנה יכולים להשתנות בעשיריות האחוז בין פרסום לפרסום.
שלוש דרכים למדוד את אותו תוצר
התמ"ג מחושב בשלוש שיטות, שבתיאוריה מגיעות לאותו סכום:
שיטת הייצור. מחברים את הערך המוסף של כל ענף: מה שכל עסק מכר, פחות מה שקנה מעסקים אחרים. מאפייה שמכרה לחם ב-100 ₪ וקנתה קמח ב-40 ₪ הוסיפה לתוצר 60 ₪. כך נמנע ספירה כפולה של הקמח.
שיטת ההוצאה. מחברים את כל מי שקנה את התוצר הסופי: צריכה פרטית, צריכה ציבורית (הממשלה), השקעות בבנייה ובציוד, ויצוא, ומנכים את היבוא, כי הוא יוצר בחו"ל. בנוסחה: C+I+G+(X−M). הצריכה הפרטית היא הרכיב הגדול, כמחצית מהתוצר בישראל.
שיטת ההכנסה. מחברים את כל ההכנסות שנוצרו בייצור: שכר, רווחי חברות, ריבית ושכר דירה, ועוד מסים עקיפים.
תמ"ג מול תל"ג: איפה מיוצר מול למי שייך
תל"ג, תוצר לאומי גולמי (GNP), סופר את ההכנסה של תושבי המדינה, לא את הייצור בתוך גבולותיה. כדי לעבור מתמ"ג לתל"ג מוסיפים הכנסות שתושבי ישראל מקבלים מחו"ל, כמו דיבידנדים ממניות זרות או שכר של ישראלים שעובדים בחו"ל, ומנכים הכנסות שזרים מקבלים מישראל, כמו רווחים של חברה זרה שמפעילה כאן מפעל ודיבידנדים למשקיעים זרים.
ההבדל משמעותי במשקים פתוחים: כשחברת הייטק ישראלית נמכרת לחברה זרה, הייצור נשאר בישראל ונספר בתמ"ג, אבל חלק מהרווחים זורם לבעלים בחו"ל ונגרע מהתל"ג. בפרסומים הבינלאומיים נהוג היום המונח "הכנסה לאומית גולמית" (GNI), שהוא קרוב מאוד לתל"ג.
נומינלי מול ריאלי: מה זו צמיחה
תמ"ג נומינלי נמדד במחירים של אותה שנה. אם המחירים עלו 3% והכמויות לא השתנו, התמ"ג הנומינלי עולה 3% למרות שלא יוצר שום דבר נוסף. לכן צמיחה כלכלית נמדדת בתמ"ג ריאלי, במחירים קבועים, אחרי ניכוי עליית המחירים. כשהלמ"ס מדווחת על "צמיחה של 2.9%", מדובר בצמיחה ריאלית. על הקשר בין מחירים לכוח קנייה: אינפלציה ומדד המחירים לצרכן.
תוצר לנפש: המספר שקרוב יותר לרמת החיים
תוצר לנפש הוא התמ"ג חלקי מספר התושבים. בישראל, שבה האוכלוסייה גדלה מהר יחסית למדינות מפותחות אחרות, ההבדל בין צמיחת התוצר לצמיחת התוצר לנפש גדול: ב-2025, לפי האומדן הראשון, התוצר צמח ב-3.1% והתוצר לנפש ב-1.7%. משק שצומח ב-2% בשנה כשהאוכלוסייה גדלה ב-2% לא מייצר יותר לכל אדם.
כדי להשוות בין מדינות, ארגונים כמו קרן המטבע וה-OECD מתרגמים את התוצר לנפש לדולרים לפי "שוויון כוח קנייה" (PPP), שמתקן את הבדלי המחירים: שקל שקונה פחות בתל אביב מאשר דולר בניו יורק נספר בהתאם. לכן דירוג של ישראל לפי תוצר לנפש בדולרים שוטפים שונה מהדירוג לפי PPP.
"צמיחה בחישוב שנתי": איך לקרוא נתון רבעוני
הלמ"ס מפרסמת אומדן תוצר לכל רבעון, ומציגה את השינוי לעומת הרבעון הקודם "בחישוב שנתי", כלומר כמה התוצר היה גדל אם אותו קצב היה נמשך שנה שלמה. צמיחה של 1% ברבעון שקולה לכ-4.1% בחישוב שנתי (1.01 בחזקת 4).
החישוב הזה מגדיל כל תנודה. ברבעון הראשון של 2026, בתקופת המלחמה, התוצר התכווץ. ברבעון השני הוא צמח בכ-3.6% לעומת הרבעון הקודם, שהם כ-15% בחישוב שנתי (14.9% לפי האומדן המעודכן). זה לא אומר שהמשק צומח ב-15% בשנה: חלק גדול מהעלייה הוא חזרה לרמה שלפני הירידה. מסיבה זו הלמ"ס עצמה הציעה להשוות את המחצית הראשונה של 2026 למחצית השנייה של 2025, ובהשוואה הזו הצמיחה הייתה כ-3.2% בחישוב שנתי.
מיתון: שני רבעונים של ירידה
ההגדרה המקובלת בתקשורת למיתון היא שני רבעונים רצופים של ירידה בתמ"ג הריאלי. זה כלל אצבע, לא הגדרה רשמית: בארה"ב, למשל, ועדה של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) קובעת בדיעבד מתי התחיל ונגמר מיתון, לפי שורה של מדדים כמו תעסוקה, הכנסות ומכירות. במיתון האבטלה בדרך כלל עולה, רווחי החברות יורדים, ושוק המניות נוטה לרדת עוד לפניו. על מחזורי השוק: שוק שורי ושוק דובי.
מה התמ"ג לא מודד
חלוקה. תמ"ג לנפש הוא ממוצע. אם כל הצמיחה הולכת לעשירון העליון, הממוצע עולה בזמן שרוב הציבור לא מרגיש שינוי. את אי-השוויון מודדים בכלים אחרים: עשירונים מחלקים את משקי הבית לעשר קבוצות שוות לפי ההכנסה, והעשירון העליון הוא 10% מקבלי ההכנסה הגבוהה ביותר; מדד ג'יני מסכם את אי-השוויון במספר אחד בין 0 (כולם מרוויחים אותו דבר) ל-1 (אדם אחד מרוויח הכול). ישראל נמנית עם מדינות ה-OECD שבהן אי-השוויון בהכנסות גבוה יחסית.
עבודה ללא שכר. טיפול בילדים או בהורים בבית אינו נספר, גם כשמטפלת בשכר שעושה את אותה עבודה נספרת.
איכות. נזק סביבתי, זמן פנוי ובריאות אינם חלק מהחשבון. גם הוצאה על תיקון נזקי מלחמה מגדילה את התמ"ג.
למה התמ"ג נוגע לכסף שלכם
כמעט כל יחס מאקרו נמדד ביחס לתוצר. הגירעון בתקציב והחוב הציבורי מוצגים באחוזי תמ"ג, וחברות דירוג האשראי בוחנות אותם כשהן קובעות את דירוג המדינה, שמשפיע על הריבית שהממשלה, הבנקים ובסוף גם משקי הבית משלמים. בנק ישראל מביא בחשבון את קצב הצמיחה ואת פער התוצר כשהוא מחליט על ריבית בנק ישראל. וצמיחה מתמשכת היא מה שמאפשר לרווחי החברות, ולכן לחסכונות הפנסיוניים שמושקעים בהן, לגדול לאורך זמן. ענף ההייטק לבדו היה כ-18% מהתמ"ג של ישראל ב-2025, לפי רשות החדשנות.
מושגים קשורים: אינפלציה, ריבית, קפיטליזם.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים