- תשואה פחות ריבית חסרת סיכון, חלקי סטיית התקן של התשואות.
- 8% תשואה, 12% סטיית תקן ו-3% ריבית: שארפ של כ-0.42.
- גמל-נט מציג לכל מסלול שארפ וסטיית תקן על חמש שנים.
- משווים רק מסלולים מאותו סוג ובאותה תקופה; זה מדד של העבר.
מדד שארפ (Sharpe Ratio) הוא התשואה של השקעה מעבר לריבית חסרת סיכון, חלקי סטיית התקן של התשואות שלה. הוא עונה על שאלה אחת: כמה תשואה עודפת קיבלתם על כל יחידת תנודתיות שספגתם, וככל שהוא גבוה יותר, ההשקעה "שילמה" יותר על הסיכון.
דוגמה: שני מסלולי חיסכון. מסלול א' הניב בממוצע 8% בשנה עם סטיית תקן של 12%; מסלול ב' הניב 10% בשנה עם סטיית תקן של 20%. בהנחת ריבית חסרת סיכון של 3%, מדד השארפ של מסלול א' הוא (8 פחות 3) חלקי 12, כ-0.42, ושל מסלול ב' (10 פחות 3) חלקי 20, כ-0.35. מסלול ב' הרוויח יותר, אבל מסלול א' הרוויח יותר על כל יחידת סיכון.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד ואינו ייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני. המסלולים בדוגמה בדויים. מדד שארפ מחושב על תשואות עבר, ואינו מנבא תשואה או סיכון בעתיד.
הנוסחה, צעד אחר צעד
מדד שארפ = (תשואת ההשקעה פחות הריבית חסרת הסיכון) חלקי סטיית התקן של תשואות ההשקעה.
- תשואת ההשקעה. התשואה השנתית הממוצעת בתקופה, למשל חמש שנים.
- ריבית חסרת סיכון. מה שאפשר היה להרוויח בלי סיכון כמעט, בדרך כלל תשואת מק"מ (מלווה קצר מועד של בנק ישראל) או ריבית קצרה דומה באותה תקופה.
- התשואה העודפת. ההפרש בין השתיים: הפיצוי שקיבלתם על כך שלא השארתם את הכסף במקום בטוח.
- סטיית התקן. מדד לפיזור התשואות סביב הממוצע, כלומר לתנודתיות.
- החלוקה. תשואה עודפת חלקי סטיית תקן.
אם התשואה נמוכה מהריבית חסרת הסיכון, המדד שלילי: היה עדיף להחזיק כסף בטוח, וגם לקחתם סיכון. בתקופות של ריבית אפסית, כמו 2020 ו-2021, החלק של הריבית כמעט נעלם מהחישוב.
סטיית תקן: המספר שמודד תנודתיות
סטיית תקן מודדת עד כמה התשואות בכל תקופה מתרחקות מהממוצע. מסלול שהניב כל שנה בין 6% ל-10% הוא בעל סטיית תקן נמוכה; מסלול שהניב פעם 25% ופעם 15%- בעל סטיית תקן גבוהה, גם אם הממוצע של שניהם דומה.
כלל אצבע שימושי, בהנחה שהתשואות מתפלגות בערך נורמלית: בכשני שלישים מהשנים התשואה תהיה בטווח של סטיית תקן אחת מהממוצע. למסלול ב' מהדוגמה, עם ממוצע של 10% וסטיית תקן של 20%, זה טווח של 10%- עד 30%+, ובשליש מהשנים התשואה תהיה מחוץ לטווח הזה. בפועל לשווקים יש יותר שנים קיצוניות ממה שההתפלגות הנורמלית צופה.
שונות היא סטיית התקן בריבוע. היא נוחה לחישובים מתמטיים, אבל קשה לפרש אותה, כי היחידות שלה הן "אחוזים בריבוע". לכן בהשקעות מציגים סטיית תקן.
סטיית תקן מחושבת לרוב על תשואות חודשיות, ואז מתורגמת לשנתית בהכפלה בשורש של 12, כלומר בכ-3.46. סטיית תקן חודשית של 4% שקולה לכ-13.9% בשנה.
תנודתיות: למה היא נחשבת סיכון
תנודתיות היא עד כמה המחיר זז, למעלה ולמטה. היא נחשבת מדד מקובל לסיכון כי היא מגדילה את הסיכוי שתצטרכו למשוך כסף דווקא בנקודה נמוכה, וכי ירידות דורשות עלייה גדולה יותר כדי להתאושש. למי שמשקיע לשלושים שנה ולא ימשוך באמצע, התנודתיות בדרך מפריעה פחות מאשר למי שצריך את הכסף בעוד שנתיים. מדד VIX מודד את התנודתיות הצפויה של שוק המניות האמריקאי: מדד VIX.
בטא: התנודתיות ביחס לשוק
בטא מודדת עד כמה השקעה זזה ביחס לשוק כולו, כשהשוק מקבל בטא של 1. מניה עם בטא של 1.3 נטתה בעבר לעלות בכ-13% כשהשוק עלה 10%, ולרדת בכ-13% כשהוא ירד 10%. מניה עם בטא של 0.6 נעה בערך ב-6% באותם מצבים. בטא שלילית, נדירה במניות, פירושה תנועה הפוכה לשוק.
ההבדל בין בטא לסטיית תקן: סטיית התקן מודדת את כל התנודתיות של ההשקעה, ובטא רק את החלק שקשור לתנועת השוק. מניה של חברת תרופות קטנה יכולה להיות תנודתית מאוד, כי הכול תלוי בניסוי קליני אחד, ועדיין בעלת בטא נמוכה, כי התנודות שלה לא קשורות לשוק. אלפא היא התשואה שהשקעה השיגה מעבר למה שהבטא שלה צופה, כלומר מעבר למה שהסבירה החשיפה לשוק.
איפה רואים מדד שארפ בחיסכון הפנסיוני
מערכת גמל-נט של אגף שוק ההון במשרד האוצר מציגה לכל מסלול בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, לצד התשואות, גם סטיית תקן ומדד שארפ, מחושבים על חמש שנים. השימוש הנכון בהם:
- משווים מסלולים מאותו סוג. מסלול מניות מול מסלול מניות, מסלול כללי מול מסלול כללי. השוואה בין מסלול מניות למסלול אג"ח לפי שארפ בלבד מתעלמת מכך שהם נועדו לאנשים שונים.
- משווים אותה תקופה. שארפ של חמש שנים שכוללות את 2022 שונה משארפ של חמש שנים שלא כוללות אותה.
- בודקים לצד דמי הניהול. התשואה במערכת מוצגת אחרי דמי ניהול מהצבירה, אבל לא אחרי דמי ניהול מההפקדה. איך משווים את כל הרכיבים: תשואות קרנות פנסיה וקופת גמל להשקעה.
מה נחשב מדד שארפ טוב
כלל אצבע נפוץ אומר ששארפ מעל 1 הוא טוב, מעל 2 טוב מאוד, ומתחת ל-0 התשואה לא כיסתה אפילו את הריבית חסרת הסיכון. הכלל גס. שוק המניות הרחב מציג לאורך שנים רבות שארפ נמוך מ-1, ולכן מסלול מניות עם שארפ של 0.6 אינו בהכרח חלש. המשמעות של המספר באה מהשוואה למסלולים דומים באותה תקופה, לא מסף קבוע.
המגבלות של מדד שארפ
הוא מסתכל אחורה. שארפ גבוה בחמש השנים האחרונות אינו מבטיח שארפ גבוה בחמש הבאות.
הוא מתייחס לעלייה ולירידה באותו אופן. משקיע לא מתלונן כשהמחיר קופץ למעלה, אבל סטיית התקן סופרת גם את זה כסיכון. מדד סורטינו מתקן זאת ומחשב רק את התנודתיות כלפי מטה.
הוא מניח התפלגות נורמלית. השקעות עם סיכון נדיר אבל קיצוני, כמו כתיבת אופציות, יכולות להציג שנים של שארפ מצוין עד שהאירוע הקיצוני מגיע.
נכסים לא סחירים נראים יציבים מדי. נכסים שמוערכים לפי שומה ולא לפי מחיר שוק יומי, כמו נדל"ן או חוב פרטי, מציגים תנודתיות נמוכה באופן מלאכותי, ולכן שארפ גבוה מדי. על מסלולים כאלה: השקעות אלטרנטיביות. איך לבנות תיק שהסיכון שלו מתאים לכם: בניית תיק השקעות.
מושגים קשורים: קרן נאמנות, קרן גידור.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים