עובד במשכורת חודשית עם שנת ותק ומעלה צריך לקבל, או לתת, הודעה מוקדמת של חודש לפני סיום העבודה. בשנה הראשונה מקבלים יום על כל חודש בחצי השנה הראשונה, ו-2.5 ימים על כל חודש מלא אחריה. עובד שעתי או יומי מגיע לחודש מלא רק אחרי 3 שנים. הימים נספרים כימים קלנדריים, ההודעה ניתנת בכתב, וכשהמעסיק מוותר על העבודה בתקופה הזו הוא משלם "חלף הודעה מוקדמת", בלי תנאים סוציאליים.
גילוי נאות: מידע חינוכי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הכללים נכונים לנובמבר 2026 לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות וכל-זכות. הסכם עבודה יכול לקבוע תקופה ארוכה יותר.
עובד במשכורת חודשית
| ותק | הודעה מוקדמת |
|---|---|
| עד 6 חודשים | יום על כל חודש עבודה |
| חודש 7 עד 12 | 6 ימים, ועוד 2.5 ימים על כל חודש מלא נוסף |
| שנה ויותר | חודש |
עובד בשכר שעתי או יומי
| ותק | הודעה מוקדמת |
|---|---|
| שנה ראשונה | יום על כל חודש עבודה |
| שנה שנייה | 14 ימים, ועוד יום על כל חודשיים בשנה השנייה |
| שנה שלישית | 21 ימים, ועוד יום על כל חודשיים בשנה השלישית |
| 3 שנים ויותר | חודש |
אותן תקופות חלות על המעסיק שמפטר ועל העובד שמתפטר. עובד במשרה חלקית חייב באותה תקופה כמו עובד במשרה מלאה.
חישוב: ארבע דוגמאות
עובד חודשי, 4 חודשי ותק: 4 × 1 = 4 ימים.
עובד חודשי, 9 חודשים ושבוע: 6 ימים על חצי השנה הראשונה, ועוד 3 חודשים × 2.5 = 7.5 ימים. סך הכול 13.5 ימים. השבוע הנוסף לא נספר, כי חלקי חודש אינם נלקחים בחשבון.
עובד שעתי, שנה ו-8 חודשים: בשנה השנייה עבר 8 חודשים, כלומר 4 זוגות של חודשיים. 14 + 4 = 18 ימים.
עובד שעתי, שנתיים וחצי: בשנה השלישית עבר 6 חודשים, 3 זוגות. 21 + 3 = 24 ימים.
הטבלה המחושבת: במקום מחשבון, הנה התוצאה לוותקים הנפוצים, לפי החוק בנוסחו ב-2026:
| ותק | עובד חודשי | עובד שעתי או יומי |
|---|---|---|
| 3 חודשים | 3 ימים | 3 ימים |
| 6 חודשים | 6 ימים | 6 ימים |
| 9 חודשים | 13.5 ימים | 9 ימים |
| 11 חודשים | 18.5 ימים | 11 ימים |
| שנה | חודש | 14 ימים |
| שנה וחצי | חודש | 17 ימים |
| שנתיים | חודש | 21 ימים |
| שנתיים וחצי | חודש | 24 ימים |
| 3 שנים ויותר | חודש | חודש |
איך סופרים את הימים
קלנדריים: הימים כוללים שישי, שבת וחגים. 13.5 ימי הודעה הם שבועיים לוח שנה, לא שבועיים וחצי של עבודה.
מתחילים מהרגע שההודעה נמסרה.
חופשה ללא תשלום לא נספרת בוותק: מי שעבד 8 חודשים, מהם חודשיים בחל"ת, נחשב בעל ותק של 6 חודשים.
ההודעה עצמה: בכתב, בלי נימוק
בכתב: החוק מחייב הודעה בכתב, ולא קובע איך למסור אותה. מייל מתאים, בתנאי שווידאתם שהתקבל. כתבו את תאריך ההודעה ואת היום האחרון לעבודה.
בלי נימוק: לא העובד ולא המעסיק חייבים לפרט סיבה בהודעה עצמה. (פיטורים דורשים שימוע לפני ההחלטה, וזה שלב נפרד: פיטורים. נוסחים של מכתב התפטרות: התפטרות.)
חזרה מההודעה: מעסיק לא יכול לחזור בו מפיטורים בלי הסכמת העובד, ועובד לא יכול לחזור בו מהתפטרות בלי הסכמת המעסיק. החריג: הודעה שניתנה "בעידנא דריתחא", ברגע של כעס.
התפטרות בלי הודעה: החוק פוטר מהודעה רק בנסיבות חריגות שבהן אי אפשר לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד, כמו אלימות כלפיו או סכנה בטיחותית. תשלום של פחות משכר מינימום לא נחשב, לפי הפסיקה, סיבה כזו.
חלף הודעה מוקדמת
המעסיק מוותר על עבודתכם בתקופת ההודעה (בפיטורים או אחרי שהתפטרתם): הוא משלם את השכר הרגיל על כל התקופה, ויחסי העבודה מסתיימים מיד. השכר הרגיל כולל שכר יסוד, ותק, תוספת יוקר ותוספות קבועות, אבל בלי תנאים סוציאליים: בלי הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות, בלי דמי נסיעות, בלי צבירת חופשה, מחלה או ותק לפיצויים, ובלי רכב צמוד. על החלף מנוכים מס ודמי ביטוח לאומי, ובחודש שעליו קיבלתם חלף לא משולמים דמי אבטלה.
למה זה משנה: לעבוד את החודש שווה יותר מחלף, כי בחודש עבודה ממשיכות ההפרשות לפנסיה ולפיצויים, נצברים חופשה ומחלה, ומשולמות נסיעות. כשהמעסיק מבקש שתעזבו מיד, שווה לבדוק אם ההסכם שלכם מבטיח הפרשות גם בתקופת החלף.
חישוב: מחלקים את השכר החודשי ב-30 ומכפילים בימים שלא ניתנו. עובד עם 4 שנות ותק שקיבל רק 7 ימי הודעה זכאי לחלף על 23 ימים. לעובד שעתי עם שעות משתנות, הבסיס הוא ממוצע השעות החודשי לאורך כל תקופת ההעסקה, כפול השכר השעתי האחרון.
התפטרתם בלי לתת הודעה: אתם חייבים לפצות את המעסיק בגובה השכר הרגיל לתקופה שלא ניתנה, והוא רשאי לקזז את הסכום מהכסף שמגיע לכם בסיום. מעבר לזה, אסור לו לקזז על דעת עצמו פיצוי על נזקים אחרים שלטענתו נגרמו מהעזיבה.
חופשה, מחלה ומילואים בתקופת ההודעה
חופשה: אסור לכפות על העובד לנצל ימי חופשה בתקופת ההודעה, אלא בתום לב ומצורכי העבודה, ובכל מקרה לפחות 14 ימים מתקופת ההודעה לא יחפפו חופשה. הודעה של פחות מ-15 ימים לא יכולה לכלול חופשה בכלל. כשהמעסיק מוותר על העבודה בתקופת ההודעה, הוא משלם גם חלף וגם פדיון חופשה. עוד על הפדיון: חופשה שנתית.
מחלה: אסור לפטר עובד בזמן שהוא נעדר בגלל מחלה ומקבל דמי מחלה. אבל אם ההודעה ניתנה לפני שחלה, הפיטורים נכנסים לתוקף בסוף התקופה גם אם הוא עדיין חולה.
מילואים: אסור לפטר בזמן שירות המילואים וב-30 הימים שאחריו (אם השירות היה ארוך מיומיים), אלא בהיתר של ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. מי ששירת לפחות 60 ימי מילואים בשנה קלנדרית, מתוכם 7 ימים רצופים לפחות, מוגן 60 ימים מתום השירות; בימים 31 עד 60 מותר לפטר אותו רק באישור ועדת הפיקוח במשרד העבודה. ב-60 הימים שאחרי שירות מילואים גם אסור להוציא את העובד לחל"ת בלי הסכמתו, או לפגוע בתנאי ההעסקה שלו בלי אישור ועדת התעסוקה. ספירת ימי ההודעה נעצרת בזמן השירות וב-30 הימים שאחריו, וממשיכה אחריהם. האיסור חל על פיטורים בלבד, לא על התפטרות.
מה עוד מגיע בסיום
בתקופת ההודעה כל הזכויות ממשיכות: שכר, צבירת חופשה ומחלה, הפרשות לפנסיה. בסיום בודקים פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה שנצברו, ודמי אבטלה.
טעויות נפוצות
- לספור ימי עבודה במקום ימים קלנדריים.
- להחיל על עובד שעתי את הטבלה של עובד חודשי. שעתי מגיע לחודש מלא רק אחרי 3 שנים.
- לקבל חלף בלי לבדוק מה אובד בהפרשות ובצבירה.
- להתפטר במייל בלי לוודא קבלה, ואז להתקשות להוכיח מתי ההודעה ניתנה.
המקורות: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001; כל-זכות: הודעה מוקדמת לפיטורים, הודעה מוקדמת להתפטרות.
הדף מסביר כללים ומספרים כפי שהם נכון לתאריך העדכון שלו. הוא לא בודק את המצב האישי שלכם. לפני החלטה על סכום, מסלול או מוצר, בדקו את הנתונים מול הגוף הרשמי, ואם המקרה מורכב פנו לבעל מקצוע מתאים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, יועץ פנסיוני בעל רישיון או עורך דין, לפי הנושא. ההחלטה נשארת שלכם.
התוכן נבדק מול מקורות רשמיים ומוסמכים: הביטוח הלאומי, רשות המסים, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, gov.il, כל זכות ונוסחי החוק (עדכני לנובמבר 2026). אין לנו קשר לגופים האלה. איך אנחנו בודקים